שלושה שירים מאת חמוטל ברתנא

א.

אִם רַק הָיִיתָ מַגִּיעַ אֵלַי אֶתְמוֹל עִם רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה

הַחֲרָדוֹת הָיוּ כְּלֹא הָיוּ וְאֵינָם וְהַקּוֹל הַהוּא הָיָה

וְלֹא הֹוֶה. אִם רַק הָיִיתָ. בְּשֶׁקֶט מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ עַתָּה

לֹא לָבוֹא אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה. מְבַקֶּשֶׁת אֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת

מוֹרֶדֶת שְׁתוּיָה אֲנִי, לֹא לְהִתְבַּלְבֵּל, אֵין טַעַם

בְּדֶלֶת בֵּיתִי, בַּקִּירוֹת, חֲדָרִים, חַלּוֹנוֹת

מַסְפִּיק לִי בַּיִת אֵלָיו הָיִיתָ יָכוֹל לְהַגִּיעַ וְלֹא לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת שֶׁאֵינָהּ

וְלֹא לִתְלוּת תְּמוּנָה וְלֹא לִפְרֹץ אֶל תּוֹכִי וְלֹא לָלֶכֶת.

ב.

אֲנִי חֲמוּטַל בַּת אֶסְתֵּר וּבַת אָדָם לֹא אֶסְתֹּם אֶת הַפֶּה

אֲבָל יֵשׁ עוֹד תִּקְוָה כִּי אֶתְמַסֵּר כָּל כֻּלִּי

וַאֲגַלֶּה וְאֵשֵׁב בֵּין אַרְבַּע קִירוֹת וְאִישַׁן וְלֹא אֶרְאֶה מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה

יֵשׁ עוֹד תִּקְוָה כִּי אֶהְיֶה תָּמָר בַּת שָׂרָה בַּת אָדָם

גָּלוּת כָּזֹאת הִיא מִן הָאֶפְשָׁר

סְתִימַת פֶּה כָּזֹאת הִיא מִן הָאֶפְשָׁר. אֶצְטַלֵּם בְּעֵירֹם מָלֵא.

ג.

אֶת הַחַלּוֹן הַזֶּה אַתָּה פָּתַחְתָּ אַתָּה בָּנִיתָ אַתָּה נָתַתָּ אַתָּה אַתָּה

וְאַתָּה כָּל הַחַלּוֹן וְכָל הַנּוֹף וְכָל הַקִּירוֹת הָעוֹטְפִים וְכָל הַיְּסוֹדוֹת

וְהַמֶּלֶט וְאַתָּה הַשִּׂרְטוּטִים וְאַתָּה הַבַּקָּשׁוֹת וְהֶתֵּרֵי הַבְּנִיָּה וְאַתָּה

וְאַתָּה כָּל הַכֹּל מִכָּל. רוֹאֶה וְנִרְאֶה מְעַצֵּב כָּל כֻּלִּי בְּחֹמֶר קָשִׁיחַ

בְּחוֹל יָם, אַתָּה כּוֹתֵב אוֹתִי.