אשרי יושבי ביתך

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ

עוֹד יְהַלְּלוּךָ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים

בְּשַׁבָּתוֹת

וּבְחַגִּים וּמוֹעֲדִים אֲחֵרִים.

אַשְׁרֵי אוֹתָם יוֹשְׁבִים בְּבֵיתֶךָ וְלֹא בְּבֵיתָם אֲשֶׁר בָּנוּ.

הֵם נִפְלָטִים יַחַד בְּלָבָן בְּשָׁעָה מֻסְכֶּמֶת

מִתְמַזְּגִים וְנִפְרָדִים כָּל אֶחָד לְבֵיתֶךָ

כְּמוֹ נְמָלִים הַמִּתְאַסְּפוֹת אֶל חוֹר קִנָּן,

וּמִתְיַשְּׁבִים בְּנֹעַם מִשְׁכָּנֶיךָ (בַּקַּיִץ מַפְעִילִים מַזְגָן, בַּחֹרֶף מִתְלַבְּשִׁים הֵיטֵב)

וְרַק בְּקוּמָם מִן הַמּוֹשָׁבָה

נִפְלָטִים מִתְמַזְּגִים נִפְרָדִים אַשְׁרֵי קָמֵי בֵּיתֶךָ

חֲזָרָה לְבֵיתָם

לָאֹרֶז שֶׁל אִמָּא

לַצְּחוֹק הַמִּתְגַּלְגֵּל שֶׁל אַבָּא

וְיוֹשְׁבִים בְּבֵיתָם וּמַרְגִּישִׁים כְּמוֹ יְשִׁיבָה בְּבֵיתֶךָ

רַק שֶׁעַתָּה הַלֵּל מִתְחַלֵּף בְּפִּיגָ'מָה

וְהַיְּשִׁיבָה בִּשְׁכִיבָה, עֲמִידָה, הֲלִיכָה מַתְמֶדֶת.

יום כיפור תשע"ג

ביתי תוכנן ע"י אדריכל בריטי

בֵּיתִי תֻּכְנַן עַל יְדֵי אַדְרִיכָל בְּרִיטִי שֶׁכְּבָר מֵת

וְהֻנְדַּס עַל יְדֵי מְהַנְדֵּס צָרְפָתִי שֶׁכְּבָר מֵת

וְנִבְנָה בַּפֹּעַל עַל יְדֵי פּוֹעֲלִים מְסוּרִים אֲשֶׁר אֵינָם

בֵּין הַחַיִּים. אוּלַי עֲרָבִים.

וּבֵיתִי אֻכְלָס בָּאֲנָשִׁים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ צְפוּנוֹת לִבָּם

עַל אַף שֶׁזִּכְרוֹנוֹתֵיהֶם חֲקוּקִים בְּקִירוֹת חַדְרִי,

אֵינִי יוֹדֵעַ הַבָּעַת פְּנֵיהֶם וּמַה אַהֲבָה נַפְשָׁם,

וְגַם אֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם נִסְתָּרִים מִלִּבִּי וּמֵעֵינִי כְּמוֹ הָאֱלֹהִים,

וּכְשֶׁאוֹמְרִים לִי "תַּרְגִּישׁ כְּמוֹ בַּבַּיִת"

אֲנִי מְשַׁנֶּה בְּרָאשִׁי אֶת הַדִּמּוּי הֶחָמִים

וּמַרְגִּישׁ כְּפִי שֶׁאָדָם שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלַד מַרְגִּישׁ כְּשֶׁהָאוֹר חוֹדֵר לְעֵינָיו

וְהוּא בּוֹכֶה.

יום כיפור תשע"ג

מונודיאלוג בבית הקפה

"...איש בחטאו יומתו"

דברים כ"ד, ט"ז.

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹנֶה אֵלֶיךָ אַתָּה שׁוֹתֵק

מַדּוּעַ הִנְּךָ שׁוֹתֵק בְּפָנַי?

וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹתֵק אַתָּה נוֹכֵחַ וּמַקְשִׁיב וּמִתְעַלֵּם

בְּתוּגָתְךָ הַמְּתוּקָה הָרוֹעֶשֶׁת. הַאֻמְנָם?

וְאֵיךְ בְּכָל זֹאת בִּרְבוֹת הַיָּמִים

הָפַכְתָּ מִתּוֹצָר מַלְכוּתִי לְמוּצָר תַּרְבּוּתִי?

מְכֻבָּד אָמְנָם, מְכֻבָּד מְאוֹד אָמְנָם,

אַךְ מוּצָר כְּכָל הַמּוּצָרִים

בְּרִיטְנִי סְפִּירְס שֶׁכָּזֶה לְמָשָׁל,

וְיָמִים רַבִּים שָׁאַלְתִּי אַחֲרִיתְךָ

וְאַתָּה, הַאִם בִּקַּשְׁתָּ אַחֲרִיתִי?

הַאִם חָזִיתָ בּוֹאִי?

כֵּן? אֲנִי שׁוֹמֵעַ, קוֹרֵא אָמְנָם בְּצִפִּיָּה מַתְמֶדֶת,

אֲבָל אֲנִי שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ נֶאֱלַם כְּהֶרְגֵּלְךָ

תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאָה תּוֹךְ כְּדֵי צִיפִּיָּה,

נָכוֹן?

הֲרֵי כָּך הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים:

הַיָּם הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר וְהַנּוֹרָא הַזֶּה

אֲשֶׁר הִשְׁלַכְתָּנוּ אֵלָיו זֶה מִכְּבַר

הָאֹפֶל הַכָּבֵד וּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה חוֹדְרִים

כְּקָלִיעַ בְּלֵב צַיָּד נִפְתָּל וְהוּא מֵת.

מִי כָּמוֹךָ יוֹדֵעַ זֹאת בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת

אֵינְךָ מֻכְרָח לְהָשִׁיב לִי עַתָּה

אַתָּה אֲשֶׁר הִנְחַלְתָּ נַחֲלֵי תִּקְוָה וְהֵצַפְתֶּם דָּם

דּוֹרֵשׁ לְשַׁלֵּם וְלָלֶכֶת

אָנָה מוּעָדוֹת פָּנֶיךָ? אֱמֹר לִי.

אָנָא מִמְּךָ, הַחֶשְׁבּוֹן הוּא עָלַי, אֵינִי מוּכָן!

לֹא וָלֹא! מַה כְּבָר שָׁתִיתָ? הֲרֵי לֹא דִּבַּרְתָּ, הֲרֵי מֶה עָשִׂיתָ?

רַק אֲנִי מְדַבֵּר, אַךְ אֲנִי הוּא הַמְּבַצֵּעַ.