ד. רגעים
אֲנִי, בְּחַדְרִי.
לִפְנֵי מִסְפָּר שָׁנִים, אֲנִי, לֹא בְּחַדְרִי בְּאוֹתָם רְגָעִים.
עַכְשָׁו, אֲנִי בְּחַדְרִי.
בְּחַדְרִי, יוֹשֵׁב אֲנִי וּמְהַרְהֵר עַל מַהוּתָה שֶׁל הַשִּׁירָה
בִּמְקוֹם לְהִצְטָרֵף לְמַקְהֵלַת הַרַנִים עָטוּיָה לָבָן.
לִפְנֵי מִסְפָּר שָׁנִים, אֲנִי, לֹא מְהַרְהֵר הָיִיתִי עַל מַהוּתָה שֶׁל הַשִּׁירָה
וּמִצְטָרֵף לְמַקְהֵלַה עָטוּיָה לָבָן כְּאֶחָד הַרַנִים. אֶחָד הַלְּבָנִים.
אִני, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר.
לִפְנֵי מִסְפָּר שָׁנִים, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר.
אֲנִי, בְּחַדְרִי.
לִפְנֵי מִסְפָּר שָׁנִים, אֲנִי, לֹא בְּחַדְרִי בְּאוֹתָם רְגָעִים.
עַכְשָׁו, אֲנִי בְּחַדְרִי.
בְּחַדְרִי, יוֹשֵׁב אֲנִי וּמְהַרְהֵר עַל מַהוּתָה שֶׁל הַשִּׁירָה
בִּמְקוֹם לְהִצְטָרֵף לְמַקְהֵלַת הַרַנִים עָטוּיָה לָבָן.
לִפְנֵי מִסְפָּר שָׁנִים, אֲנִי, לֹא מְהַרְהֵר הָיִיתִי עַל מַהוּתָה שֶׁל הַשִּׁירָה
וּמִצְטָרֵף לְמַקְהֵלַה עָטוּיָה לָבָן כְּאֶחָד הַרַנִים. אֶחָד הַלְּבָנִים.
אִני, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר.
לִפְנֵי מִסְפָּר שָׁנִים, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה