יום שישי, 18 בספטמבר 2009

שיר על צרכים ורגעים

אֲנִי צָרִיךְ מִישֶׁהִי, לֹא קְטַנָּה וְלֹא גְדוֹלָה, שֶׁתֵּדַע לְלַטֵּף
בַּמְּקוֹמוֹת הָרְגִישִׁים, סָמוּךְ לָעֹרֶף, כְּשֶׁאֲנִי שָׁכוּב עַל גַּבִּי
וְחוֹשֵׁב עָלַיִךְ בְּאוֹתָהּ תְּשׁוּקָה יְדוּעַה.

אֲנִי צָרִיךְ שְׁאוֹתָהּ מִישֶׁהִי, לֹא קְטַנָּה וְלֹא גְדוֹלָה,
תֵּדַע לְדַבֵּר בָּרְגָעִים הַנְּכוֹנִים וּלְהֵעָלֵם כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב
עָלַיִךְ מְדַבֶּרֶת בָּרְגָעִים הַשְּׁגוּיִים.

אֲנִי צָרִיךְ מִישֶׁהִי שֶׁתְּשַׂחֵק בִּשְׂעָרִי הַקָצָר
וְלֹא תֹּאמַר עַל כָּךְ דָּבָר, שְׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל מִישֶׁהִי אַחֶרֶת
שֶׁהָיְתָה מְעִירָה:
שְׂעָרְךָ, לְמִשְׂחָק, קָצָר.

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ
אֲנִי צָרִיךְ אֶת אוֹתָהּ מִישֶׁהִי
כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג