המניע הבלתי מונע

אֲנִי הָאֱלֹהִים הַכּוֹתֵב מִכְתָּבִים כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ
וְטוֹמֵן אוֹתָם בַּחֲרִירִים הַדַּקִּיקִים שֶׁל גּוּפִי
כְּמֵעֵין מַצְפֵּן תְּלַת-מַסְלוּלִי
הַמּוֹרֶה אָנָה לִפְנוֹת, וּמַהוּ כִּוּוּן הָרָצוֹן
כְּשֶׁאָבַד נְתִיבְךָ בְּצִנַּת צִיָּה. וְאֵין וְלוּ
גּוֹאֵל נוֹשֵׁם בִּסְבִיבַת מָקוֹם, אֲפִלּוּ הוֹגֵי הַדֵּעוֹת
מֵהַמֵּאָה הַתְּשַׁע עֶשְׂרֵה כְּבָר
הָלְכוּ לִישֹׁן, וּבְחֲלוֹמָם הַמַּלְאָכִים
הַלְּבָנִים, לְמוּדֵי הַנְּתִינָה וְהַחֶמְלָה,
מְלַוִּים אֶת הַטּוֹבִים שֶׁבַּטּוֹבִים, הַמֻּבְחָרִים,
אֶל הַכִּוּוּן בּוֹ הָרָצוֹן נָפַל חָלָל
בִּשְׂדֵה הַקְּרָב הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הַמֵּנִיעַ הַבִּלְתִּי מוּנָע.