יום שישי, 4 ביוני 2010

המניע הבלתי מונע

אֲנִי הָאֱלֹהִים הַכּוֹתֵב מִכְתָּבִים כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ
וְטוֹמֵן אוֹתָם בַּחֲרִירִים הַדַּקִּיקִים שֶׁל גּוּפִי
כְּמֵעֵין מַצְפֵּן תְּלַת-מַסְלוּלִי
הַמּוֹרֶה אָנָה לִפְנוֹת, וּמַהוּ כִּוּוּן הָרָצוֹן
כְּשֶׁאָבַד נְתִיבְךָ בְּצִנַּת צִיָּה. וְאֵין וְלוּ
גּוֹאֵל נוֹשֵׁם בִּסְבִיבַת מָקוֹם, אֲפִלּוּ הוֹגֵי הַדֵּעוֹת
מֵהַמֵּאָה הַתְּשַׁע עֶשְׂרֵה כְּבָר
הָלְכוּ לִישֹׁן, וּבְחֲלוֹמָם הַמַּלְאָכִים
הַלְּבָנִים, לְמוּדֵי הַנְּתִינָה וְהַחֶמְלָה,
מְלַוִּים אֶת הַטּוֹבִים שֶׁבַּטּוֹבִים, הַמֻּבְחָרִים,
אֶל הַכִּוּוּן בּוֹ הָרָצוֹן נָפַל חָלָל
בִּשְׂדֵה הַקְּרָב הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הַמֵּנִיעַ הַבִּלְתִּי מוּנָע.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג