חֵמָה וְעֶבְרָה

הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי וְהַמּוּאַזִּין מִתְאַנֵּף
בְּאֹרַח יוֹצֵא דֹּפֶן, תֵּאַטְרָלִי; מְעַט אֶקְסְטְרָוָגַנְטִי.
לָבֶטַח יָדָיו נָעוֹת לְכָל עֵבֶר.
(הִפְסַקְתִּי לִקְרֹא קֶטַע מֵהַקּוֹמֶדְיָה הָאֱלֹהִית
בְּתִרְגּוּמוֹ שֶׁל זְאֵב זָ'בּוֹטִינְסְקִי)
הַמּוּאַזִּין מַנְמִיךְ אֶת נְהִימָתוֹ לִזְמַן מַה,
וְאָז מַגְבִּיהָה. אֲנִי שָׁב לַקּוֹמֶדְיָה הָאֱלֹהִית
וְאָז עוֹזֵב.

שׁוֹמְעִים קוֹלְךָ מוּאַזִּין. אֵינְךָ צָרִיךְ לִרְעֹם.
שְׂפָתְךָ אֵינָהּ מֻחְוֶרֶת לִי. בִּשְׂפָתִי קַיָּמוֹת מִלִּים
לֹא מְעַטוֹת לַמִּלָּה "זַעַם". אָז אָנָּא מוּאַזִּין
אֵינְךָ צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ כָּל כָּךְ.