בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום שני, 12 ביולי 2010

סוֹבְבִים סוֹבְבִים

מִלְחֶמֶת בֵּינַיִם בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם בֵּינִי וּבֵינָם, הַמְּקֻבָּצִים יַחַד.
אֵי שָׁם, לֹא רָחוֹק מִכָּאן, נִמְצֶאת קֻבַּת הַנִּטְבָּחִים.
הֵם בּוֹהִים בָּהּ בְּמֵעֵין תְּחוּשַׁת מָאוֹס, וְהֵם מַלְקִים בִּי
וּמְזַמְּרִים שִׁירַת מַקְהֵלָה. הַמִּלִּים הַנְּכוֹנוֹת, הַשּׁוּרוֹת
הַמְּדֻיָּקוֹת, הַמַּקְהֵלוֹת הַנִּקְהָלוֹת, הַנּוֹזְלִים הַנִּגָּרִים
וְהַיַּמִּים הֶחָגִים. כֻּלָּם סוֹבְבִים סוֹבְבִים, מִתְכַּנְּסִים
בִּשְׁעַת הִתְכַּנְּסוּת וּמַלְקִים, שׁוּב, מַלְקִים בִּי וּבוֹנִים
בִּלְבֵנִים קָשׁוֹת אֶת הָאָמוּר, אֶת הַמּוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁנֶּחְתַּם וְנִסְגַּר,
אֶבֶן עַל אֶבֶן, לְבֵנָה עַל לְבֵנָה, סֶלַע עַל סֶלַע
כְּשֶׁמֶּלֶט אוֹטֵם אִי-תְּלוּתָם וְהוֹפְכָם לְאַרְמוֹן הַפֻּלְחָנִים,
הַלִּוְיָתָן הַלֹּא יוֹנֵק. וְהֵם מְאִיצִים בִּי לָבוֹא, לְהִתְקָרֵב מְעַט,
שֶׁלֹּא אֲפַחֵד מִמִּלִּים בּוֹטוֹת, מִבְּנִיַּת מִקְדָּשִׁים אוֹ אַרְמוֹנוֹת,
אֶבֶן עַל גַּבֵּי אֶבֶן כְּשֶׁמֶּלֶט הוֹפְכָם לְתַעֲרֹבֶת גּוּשִׁים
שְׁלוּבָה, וְהִיא בִּי וַאֲנִי בָּהּ בְּמַפַּלְתִּי הָרִאשׁוֹנָה.

אין תגובות: