אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה
כְּאַהֲבָתִי הַשְּׁנִיָּה.
בְּגִילִי אֵין עוֹד טַעַם לְהִתְיַפְיֵף וּלְחַפֵּשׂ
תֵּרוּצִים נִלְעָגִים.
אֲנִי מִסְתַּלֵּק מִכָּאן בְּרֶגַע זֶה.
אַל תִּקְרְאִי בִּשְׁמִי, אֲנִי מִסְתַּלֵּק.
אֶת פָּנַי לֹא תִּרְאִי עוֹד,
וּבִשְׁמִי לֹא תִּקְרְאִי בְּקוֹל מְבַקֵּשׁ
אָהֲבָה.
אַתְּ טוֹרֶקֶת אֶת הַדֶּלֶת וּמִתְבּוֹדֶדֶת,
מְחַכָּה שֶׁאַגִּיעַ. מִי אַתְּ, אֲנִי שׁוֹאֵל. מִי אַתְּ
אִמְרִי לִי בְּבַקָּשָׁה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה