שחרור האישה (פרשת בראשית)

בְנֵי-הָאֱלֹהִים מִתְאַהֲבִים בִּבְנוֹת הָאָדָם הַנָּאווֹת

וּמוֹתִירִים לִבְנֵי הָאָדָם לְהִתְאַהֵב בִּבְנוֹת הָאָדָם

הַחֲשׁוּקוֹת פָּחוֹת. כָּךְ, כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים

לְמִשְׁכָּנָם הַמְּפֹאָר, יְגַלּוּ הֵם אֶת בְּנֵי הָאָדָם מִתְיַזְּעִים

וְעוֹגְבִים אַחַר בְּנוֹת הָאֱלֹהִים כִּי טֹבֹת הֵנָּה

וַיִּקְחוּ לָהֶם, בְּנֵי הָאָדָם, נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ.

וַיִּתְעַצְּבוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים עַד מְאֹד וַיַּשְׁמִידוּ בְּכוֹחָם

אֶת חֲנוֹךְ, עִירוֹ וּבְנוֹ שֶׁל קַיִן, וְלָקְחוּ לָהֶם נָשִׁים

מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ מֵהֲרִיסוֹת הָעִיר, וְשָׁבוּ לְמִשְׁכָּנָם

הַהוֹלֵךְ וּמִתְרוֹקֵן מִבְּנוֹת אֱלֹהִים טוֹבוֹת מַרְאֶה.

וַיִּתְעַצְּבוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים עַד מְאֹד.