אֶת הַצְּלִיל אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ.
לִפְעָמִים הוּא עָמֹק וּמַחְנִיק
כְּמוֹ צְלִיל נְגִינַת הַכִּנּוֹר.
בִּשְׁבִילוֹ לֹא תִּצְטָרֵךְ עֵינַיִם
רַק אָזְנַיִם.
אֶת הַצֶּבַע אֶפְשָׁר לִרְאוֹת
לְעִתִּים הוּא צוֹעֵק וּמַכְנִיעַ
כְּמוֹ גָּוָן חוּם בְּצִיּוּרֵי הָרֵנֵסַנְס.
וּבִשְׁבִילוֹ לֹא תִּצְטָרְכוּ אָזְנַיִם
רַק עֵינַיִם.
אֶת הַמִּלָּה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ.
הִיא תָּמִיד תִּהְיֶה שָׁם כְּשֶׁהַקַּיִץ נִשְׁלַם,
אוֹ כְּשֶׁהַחֹרֶף מַתְחִיל וּכְשֶׁהָאָבִיב מְהַסֵּס וּמִתְעַכֵּב.
נוֹגַעַת בְּשָׂדֶה יָרֹק וּרְחוֹב מֻשְׁלָג,
כְּמוֹ בְּאֶחָד מִסִּפּוּרֵי בּוֹקוֹבְסְקִי,
בִּשְׁבִילָהּ לֹא תִּצְטָרְכוּ דָּבָר.
אֵין בְּחִינוֹת קַבָּלָה, אֲפִלּוּ לֹא בְּרָכָה.
וּבְנוֹסָף הִיא נְקֵבָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה