הנחמה

בָּרְחוֹבוֹת גִּשְׁמֵי זַעַף וְהַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת צוֹנְחוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס.

הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּתֶּרֶת סָמוּךְ לַשָּׁעָה חָמֵשׁ בַּצָּהֳרַיִם.

אוֹרוֹת נִּדְלָקִים בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל הַסְּפוּנִים עָמֹק בְּעוֹלָמָם

הַקָּטָן וְהַנִּסְתָּר מֵעוֹלָמָם הַקָּטָן שֶׁל אֲחֵרִים. דִּכְדֹּכֶת חוֹלֶפֶת.

אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִשְׂחֹק, אַךְ אֵינִי מַצְלִיחַ וּמוּבָס,

וְגַם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אֵין סִבָּה

מַסְפִּיק טוֹבָה, וְהַנֶּחָמָה תָּמִיד מַגִּיעָה בְּצוּרָתָהּ הַחֲדָשָׁה.