מחילה

מְחִלַּת אֹשֶׁר צָרָה בְּחַדְרִי הַדָּחוּס

הִפְצִירָה שֶׁאֶכָּנֵס, "בּוֹא" קָרְאָה.

אַךְ בְּדִיּוּק הִתְקַשְּׁרוּ עֵינַי בְּשֵׁנָה.

וּכְשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי מְחִלַּת הָאֹשֶׁר

נֶעֶשְׂתָה צָרָה אַף יוֹתֵר

וְשׁוּב הִפְצִירָה שֶׁאָבוֹא כְּקוֹדֵם

אַךְ בְּדִיּוּק צִלְצֵל שְׁלִיחַ הַפִּיצָה.

וּכְשֶׁסִּיַּמְתִּי לֶאֱכֹל מְחִלַּת הָאֹשֶׁר

הִתְכַּוְּצָה עַד כְּדֵי פֵּרוּר זוּטָא

וּכְשֶׁכָּרַעְתִּי בֶּרֶך וְהִתְקָרַבְתִּי לִקְרָאתָהּ

בִּקְּשָׁה חֲלוּשׁוֹת שֶׁאָבוֹא:

"בּוֹא",

אַךְ בְּדִיּוּק הִתְיַשַּׁבְתִּי לְשֻׁלְחָן הַכְּתִיבָה

בְּדִמְיוֹנִי אַתְּ עֲרֻמָּה.