בין ארבעה קירות

לְבַד בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת שֶׁל פְּנִים עַכְשָׁו  

מַיִם וְשָׁמַיִם יוֹצְאִים יָד בְּיָד לְטִיּוּל לֵילִי

הַדֶּלֶת נְעוּלָה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל מִכָּאן וּמִכָּאן

לְמִי הַמַּפְתֵּחַ? "לָהּ, לָהּ הַמַּפְתֵּחַ", נִשְׁמַע עִוֵּר אוֹמֵר.

מִלְּמַעְלָה גָּבוֹהַּ נִתַּךְ הַצְּרוֹר לְיָדָהּ הָרַכָּה

כְּבָרָד הַיּוֹדֵעַ לְהַכְאִיב וּלְהָיטִיב בַּהַפְשָׁרָה.

בְּאַמְתַּחְתָּהּ סוֹד חִלּוּץ אָדָם כָּלוּא לְבַד

בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת שֶׁל פְּנִים אֶל בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת שֶׁל חוּץ.

("חַלְּצִינִי וְלֹא תּוֹדָה")

וּמַיִם וְשָׁמַיִם מִתְעַלְּמִים, יוֹצְאִים יַחַד לַטִּיּוּל הַלֵּילִי הַקָּבוּעַ,

וַאֲנִי לְצִדָּם, רַק לְצִדָּם,

תָּר אַחַר הַשָּׁוְא בְּנִצָּחוֹן, בְּהַכְנָעָה.