יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

בבית הקברות


בֵּית קְבָרוֹת הוּא כְּמוֹ כָּל בַּיִת לֹא לְךָ.
כְּמוֹ בֵּית כְּנֶסֶת אוֹ בֵּית יְתוֹמִים
בָּהֶם יָדַיִם חוֹלְמוֹת אֲוִיר כְּפֶסֶל שֶׁל גָ'אקוֹמֶטִי
קִרְאוּ נָא לִגְדֹּל הַפִילוֹסוֹפִים וְהִרְגוּהוּ מוּל עֵינַי
אֶתְיַצֵּב עַל גּוּפוֹ וְאֶרְאֶה בְּחֶשְׁכַת עֵינָיו מִקְדָּשִׁים מְעֻטָּרִים
שֶׁבָּנָה וְעָמַל לְרִיק תַּאֲוָתוֹ
אֲפִלּוּ הָעֲרָבָה תַּזִּיל דִּמְעָה עָלָיו וְעָלַי כְּשֶׁיָּבוֹא יוֹמִי הָאַחֲרוֹן
זָר יִתְיַצֵּב עַל גּוּפִי וְיִרְאֶה בְּחֶשְׁכַת עֵינַי
אֹהֶל בְּלֵב מִדְבַּר צִיָּה.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג