פיתום ורעמסס

אַתְּ שֶׁבִּשְׁתֵּי יָדַיִךְ בָּנִית אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס

וּפֵרַקְתְּ וְהִרְכַּבְתְּ בַּשֵּׁנִית כְּמוֹ פָּזֶל לַגִּיל הָרַךְ

הוֹתַרְתְּ בִּי עֵינֵי זִכָּרוֹן הַהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ וּמְהַסֵּס

בִּקַּשְׁתְּ בִּשְׁתִיקָה מֻסְכֶּמֶת כְּצֹפֶן סְתָרִים בָּךְ

לַעֲבֹד לֵילוֹת כְּיָמִים עַד אֲשֶׁר הַנַּחַל לְנָהָר יֵהָפֵךְ

עַד אֲשֶׁר יוֹרִיד הָעָב גֶּשֶׁם וְיַחְרִיב דִּמְיוֹנֵךְ

אַתְּ שֶׁמַּלְאָכִים הִמְתִּינוּ בִּרְצִיף הָרַכֶּבֶת לְבוֹאֵךְ

בִּקַּשְׁתְּ בִּשְׁתִיקָה מֻסְכֶּמֶת לְחַבֵּל בְּתֹאַם לִבֵּךְ.