אחר קיצץ בנטיעות

אָמַרְתִּי הָלַכְתִּי קִצַּצְתִּי בַּנְּטִיעוֹת

לֹא אָמְרוּ עַל כָּךְ דָּבָר

קִצְּצוּ בָּאֲמִירוֹת

בְּהֵחָבֵא נַעֲשֵׂית עֲבוֹדַת אַחֵר

בְּשַׁלְוָה שָׁב הַגָּנָה

בֶּאֱמֶת בְּשָׁלוֹם בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה

בְּרִקּוּדִים בִּמְחוֹלוֹת

בְּתֻפִּים בְּצַהֲלוּלִים בְּנִגּוּנִים

לֹא נֶאֱמַר כָּל זֹאת.

וְיוֹדֵעַ מִנַּיִן בָּאתִי וּפָחוֹת לְאָן אֲנִי

הוֹלֵךְ. כְּפִי שֶׁעָנָן יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה אֵדֵי מַיִם

וְהוֹלֵךְ הוּא כְּעָלֶה בְּמִצְוַת הָרוּחַ.

אלישע בן אבויה

אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר, בַּצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב,

עָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה,

אֲנִי מוֹדֶה. תָּר אֲנִי אַחַר לְבָבִי וְאַחַר עֵינִי. רַחְמָנָא לִיצְּלַן.

וְאַף אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה, עָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה,

אֲנִי מִתְוַדֶּה.

וּמָחָר, מָחָר יוֹם חָדָשׁ, אֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה זֵהֶה

בַּבֹּקֶר, בַּצָּהֳרַיִם, בָּעֶרֶב וּבַלַּיְלָה,

אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה.

בְּכָל דְּרָכַי אֶשְׁאֲלֵהוּ וְאֵין בַּת-קוֹל קְטַנָּה מְשִׁיבָה

גַּם כְּשֶׁעָמִיר בֶּנָיוּן עוֹטֶה עַל מֵיתָרֵי קוֹלוֹ אַדֶּרֶת קְדֻשָּׁה

מְבַקֵּשׁ יָפֶה סִימָנֵי תִּקְוָה

וְאַז כְּשֶׁנִּמְאַס לוֹ הוּא מַפְצִיר בַּשָּׁלִיחַ הַגּוֹאֵל

שֶׁיָּבוֹא רַק לְרֶגַע קָט וְיִגְאַל כְּבָר

וּלְאַחַר אַרְבַּע דַּקּוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְשֶׁמּוֹנֶה שְׁנִיּוֹת הַשֶּׁקֶט שָׁב

וְהַתָּרִים אַחַר לְבָבָם וְאַחַר עֵינָם, רַחְמָנָא לִיצְּלַן,

שָׁבִים כְּתָמִיד לִמְחוֹזוֹת חֶפְצָם.