בארץ נוד: מונולוג עם אלוהים

לֹא תּוֹדָה. אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת עֵץ. שָׁתוּל.

אַף לֹא פַּלְגֵי-הַמָּיִם.

לֹא אֶתְמַסֵּר לַמִּזְמוֹר וְלַמַּבּוּל.

אֵצֵא לְמַסָּע נְטִיעוֹתַי בַּשָּׁמַיִם

כְּמוֹ אָסִיר אֲשֶׁר לַחָפְשִׁי יָצָא וּבָרְחוֹב לָן

עַתָּה

אֲנִי מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. נָמֵל בְּאוֹקְיָנוֹס גּוֹעֵשׁ.

רוֹצֶה לָלֶכֶת לְאִבּוּד. לִהְיוֹת אִבּוּד פְּרָטִי, לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר.

אחר קיצץ בנטיעות

אָמַרְתִּי הָלַכְתִּי קִצַּצְתִּי בַּנְּטִיעוֹת

לֹא אָמְרוּ עַל כָּךְ דָּבָר

קִצְּצוּ בָּאֲמִירוֹת

בְּהֵחָבֵא נַעֲשֵׂית עֲבוֹדַת אַחֵר

בְּשַׁלְוָה שָׁב הַגָּנָה

בֶּאֱמֶת בְּשָׁלוֹם בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה

בְּרִקּוּדִים בִּמְחוֹלוֹת

בְּתֻפִּים בְּצַהֲלוּלִים בְּנִגּוּנִים

לֹא נֶאֱמַר כָּל זֹאת.

וְיוֹדֵעַ מִנַּיִן בָּאתִי וּפָחוֹת לְאָן אֲנִי

הוֹלֵךְ. כְּפִי שֶׁעָנָן יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה אֵדֵי מַיִם

וְהוֹלֵךְ הוּא כְּעָלֶה בְּמִצְוַת הָרוּחַ.