‏הצגת רשומות עם תוויות התיאוריה של הפואטיקה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות התיאוריה של הפואטיקה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 2 בינואר 2014

בשעות הבוקר אדם

בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר אָדָם מִתְגַּבֵּר עַל מַעֲשָׂיו
אֲזִיקֵי הַדֶּרֶךְ בְּקַרְסֻלָּיו אֵינָם מַכְנִיעִים
הָלַךְ לוֹ אַבְרָהָם לְאַרְצוֹ וְכָעֵת הוּא שָׁב

עֲלֵי הָעֵצִים מְעִידִים לְטוֹבַת הַסְּתָו
הוּא מְנֻתָּק כְּבַיִת צְמוּדְקַרְקַע מֵאֲנָשִׁים
יִצְחַק וְרִבְקָה נִפְגָּשִׁים מִתְגָּרְשִׁים עַכְשָׁו

גֶּשֶׁם מְצַוֶּה לִצְעֹד תָּמִיד בִּשְׁבִילָיו
עֵינָיו עוֹדָן כְּלוּאוֹת בְּמִתְקַן מַעֲשִׂים
יַעֲקֹב אֵינוֹ רוֹצָה בְּכוֹרָה וְעַתָּה אָנוּ עֵשָׂו

רוּחַ יָם עֲלוּמָה מַחְרִיבָה כְּדָף שֶׁנִּכְתַּב
חַף מִשֶּׁפַע יוֹשֵׁב כְּאָשֵׁם רָכוּן בַּגְּבָהִים
אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַתָּה הָיִיתִי מוֹאָב

בְּכִי עוֹלָל בָּעֲרִיסָה כְּהַמְטָרָה שֶׁל עָב
אָצוּר בֵּין יָדָיו וְרַגְלָיו מְבַקֵּשׁ לוֹ עֳגָנִים
"אֱלֹהִים אֱלֹהִים!" עַבְדּוֹ גּוֹזֵר בְּשָׁמָיו

בִּטְרֶנִינְג וָרֹד עַלְמָה יוֹצֵאת לִרְחוֹב מוּעָב
אָנָה תֵּלֵךְ זֹאת יֵדְעוּ מְחַזְּרֵי הָעִנּוּגִים
מַגִּיעָה כְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה עִם לֶחֶם וְחָלָב
אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַבְדָּהּ הָיִיתִי עַכְשָׁו

יום שלישי, 1 באוקטובר 2013

קטע מיומן אישי

אני מחפש הברקה בשעות הקטנות של הבוקר. או שביל. למעשה אני בחיפוש מתמיד אחריהם בו זמנית. כל הזמן בכל רגע, בלי מנוחה, ללא רגע דל. העיניים מתעייפות, הגוף נחלש, השרירים מבקשים הרגעה. המים שאני שותה מתייבשים בגופי. שלושה חורים יצרתי עמוק בלב כדי שאוכל לנשום טוב יותר ובחופשיות, אין בכך כדי לבטל את יכולת השרידות החדשה שגיבשתי לעצמי, שכוללת שיתוף פעולה סביר בין הצרכים החיצוניים לצרכים הפנימיים שבחיי. כמו כל אדם שזקוק למעט רחמים, אני זקוק למעט אוויר לנשימה. מה עוד אפשר לעשות אם אין גשר או מעבר חציה? שקט. בחיפוש אחר שביל יש התקדמות יחסית, ועתה הכתיבה הופכת להיות סמי-אוטוביוגראפית ופחות אמנותית, כזאת שפונה לכל הקהלים בכל העולמות בכל הזמנים. צר עלי העולם בסמטאותיו. צר עלי היקום הזה בכוכביו ומרחביו העצומים. מה אעשה? חלומות רבים רקמתי ופרמתי, נרדמו ונפרמו, כמו שעלו ככה ירדו לטמיון. ההברקה עודה בראשי. אני ממתין לגדולתי כקוסם הממתין למחיאות כפיים לאחר הצלחה. קידה.

יום חמישי, 30 באוגוסט 2012

כיצד לכתוב שירה בעשרה מפגשים


מפגש ראשון
אַל תַּעַקְרִי לָעִיר הַגְּדוֹלָה
הִשָּׁאֲרִי לְצִדִּי
בַּכְּפָר הַסָּמוּךְ
תַּחַת הָעֲרָבָה
וְהָקִימִי בֵּיתִי בְּאָהֳלֵךְ.

מפגש שני
אִם יָבוֹא הַבַּז מִן הָאַגָּדָה
הִסְתַּתְּרִי בֵּינוֹת עַצְמוֹתַי
וּבַקְּשִׁי מָחָר
אֶת כָּל אוֹתָן בַּקָּשׁוֹת שֶׁלֹּא הֵעַזְתְּ בְּפָנַי לְבַקֵּשׁ.

מפגש שלישי
"אֵלֶּה יְמֵי גְּאֻלָּה"
אַל תַּאֲמִינִי לְכָךְ
נַעֲלָמָה
אַל תִּרְאִי בְּכָל הַקָּמֵל סְבִיבֵךְ
פְּ ר וֹ זְ דּ וֹ ר
לָעוֹלָם הַנִּסְתָּר מִמֶּתֶק עֵינֵךְ.

מפגש רביעי
כְּשֶׁיַּגִּיעַ יוֹמֵנוּ
לְהִוָּעֵד
סוֹף סוֹף
הִשָּׁמְרִי פֶּן אֶפְגֹּשׁ בְּשׁוֹקַיִךְ
וְאֵדַע לָדַעַת אוֹתָךְ
זֶה רַק
יָבִיא לָאָבְדָן הָאַחֲרוֹן בְּהֶחְלֵט
לִפְנֵי עִדָּן הַשִּׁכְחָה.

מפגש חמישי
בְּעִנְיָן הַזִּכָּרוֹן יֵשׁ לִזְכֹּר
הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ מְשָׁרְתֵךְ
זִכְרִי וְשַׁנְּנִי זֹאת הֵיטֵב
הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ מְשָׁרְתֵךְ (ג' פְּעָמִים)
הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ מְשָׁרְתֵךְ (ג' פְּעָמִים)

מפגש שישי
מִתּוֹךְ שֶׁקֶט עֲשִׂי
מִתּוֹךְ סְעָרָה לְכִי
מִתּוֹךְ לֶקֶט עֲשִׂי
מִתּוֹךְ עֲשִׂיָּה לְכִי
מִתּוֹךְ תּוֹכֵךְ מִתּוֹךְ תּוֹכִי חִפְרִי וּמִצְאִי
דִּמְעָה
וְ – יָם.

מפגש שביעי
הָרַקְדָנִים עוֹד יָשׁוּבוּ
לְכַרְכֵּר סְבִיבֵךְ
בִּמְעַרְבֹּלֶת הַזְּמַן
בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁתְּבַקְּשִׁי שֶׁאָבוֹא
שֶׁאֵלֵךְ.

מפגש שמיני מיני
בָּעִנְיָן הָאִידֵאוֹלוֹגִי
בָּעִנְיָן הַמֶּתוֹדוֹלוֹגִי
נַסִּי בְּכָל הַכּוֹחַ לִשְׁכֹּחַ אֶת אֲשֶׁר הִסַּקְתְּ
מִמִּפְגָּשׁ מִסְפָּר
חָמֵשׁ
וְשַׁנְּנִי בְּלִבֵּךְ הַשִּׁכְחָה.

מפגש תשיעי ולפני אחרון
אַמְּצִי אוֹתִי
אֶל רֹךְ
חֵיקֵךְ
בְּ י וֹ דְ עִ י ן
כַּמָּה מֻטֶּה הוּא כּוֹתֵב הַדְּבָרִים.

מפגש עשירי
סִכּוּם הַמִּלִּים כֻּלָּן
אֵינוֹ מְבָאֵר
אֵינוֹ מְתָאֵר
אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ מִמֵּךְ דָּבָר מִלְּבַד
אַהֲבָתֵךְ הָעַזָּה
    אוֹ  תִי
עַכְשָׁו. הַכְתִּימִי גּוּפִי הָאִלֵּם בִּכְשָׁפַיִךְ.

יום שבת, 18 באוגוסט 2012

כלב

כֶּלֶב הָלַךְ לְאִבּוּד בַּשָּׂדֶה
בַּשָּׂדֶה הָלַךְ
פִּתְאוֹם כֶּלֶב לְאִבּוּד הָלַךְ
הַאִם כֶּלֶב יָכֹל לָלֶכֶת
הַאִם כֶּלֶב הַהוֹלֵךְ
תּוֹפֵס שֶׁהוּא כֶּלֶב בְּאִבּוּד בַּשָּׂדֶה
הַאִם הָאִבּוּד יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לָכוּד בִּמְבוֹךְ לִבּוּ
הַאִם הַשָּׂדֶה יוֹדֵעַ
שֶׁהַכֶּלֶב תּוֹפֵס אוֹ לֹא תּוֹפֵס
שֶׁהוּא הָלַךְ לְאִבּוּד
בְּתוֹכוֹ וְחוֹזֵר חֲלִילָה
לַכֶּלֶב לַשָּׂדֶה לְאִבּוּד
וּלְמַעֲשֶׂה הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ.

יום ראשון, 15 ביולי 2012

שיר ויסקי: גילוי פואטי יומרני

שִׁיר וִיסְקְי הוּא גִּלּוּי חַד-פַּעֲמִי בִּדְיוֹנִי בִּלְבַדִּי, וַאֲנִי קוֹבֵעַ שֶׁהוּא שִׁיר וִיסְקְי כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אוֹתוֹ כְּשִׁיר וִיסְקְי הַמֻּרְכָּב מִשִּׁשָּׁה בָּתִּים שֶׁאֵינָם מִתְכַּתְּבִים בֵּינֵיהֶם אוֹ שֶׁכֵּן, מִלְּבַד הַבַּיִת הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי, כַּאֲשֶׁר ב' עֻבְדָּה וְג' מַסְקָנָה (שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל תִּהְיֶה: אֵין אֱלֹהִים). שְׁאָר הַבָּתִים מֻרְכָּבִים מִלֹּא פָּחוֹת מִמִּלָּה אַחַת שֶׁנִּכְתְּבָה אַגַּב סְבִיאָה*. בַּבַּיִת הָרִאשׁוֹן חַיָּב לִהְיוֹת מֵמַד הִתּוּלִי אוֹ שֶׁלֹּא, בַּבַּיִת הָרְבִיעִי חַיָּב לִהְיוֹת מֵמַד טְרָגִי אוֹ שֶׁלֹּא, בַּבַּיִת הַחֲמִישִׁי חַיָּב לִהְיוֹת מֵמַד בִּקָּרְתִּי אוֹ שֶׁלֹּא, בַּבַּיִת הַשִּׁשִּׁי חַיֶּבֶת לִהְיוֹת נְקֻדַּת תַּצְפִּית אוֹ שֶׁלֹּא. הַפְחָתָה בְּכֵלִים פִיגוּרָטִיבִיִּים מִשְׁקָלִיִּים מִצְלוֹלִיִּים אֵינָה רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה, וְכָל מַה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר - אֶפְשָׁר. (מואב, 2012).

*         המילה "סביאה" מייצגת מצב תודעתי בו נמצא/ת הכותב/ת בזמן כתיבת המילה, אשר ניתן להגדירו "אחר" או "שביר" או "נהיר", הנגרם ע"י שתית וויסקי, לרבות בורבון, סינגל/בלנדד מאלט, גריין, טנסי, אירי, סקוטי וקנדי.

ביבליוגרפיה
מואב, מ. שיר ויסקי: גילוי פואטי יומרני, ברברה טוכמן ועכברי הביבים, אֶרֶץ, 2012.

שיר ויסקי לדוגמה

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג