בחזית הקרבות: חומרי הסוואה [או: הברית האפלה של ג'ויס]

אֲנִי מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי חֲבֵרַי הַחֲדָשִׁים שֶׁמְּדַבְּרִים אִתִּי בַּלֵּילוֹת

אִתִּי. בַּחֲזִית הַקְּרָבוֹת אֲנִי מֻסְוֶה הֵיטֵב.

אֲנִי יְחִידָה צְבָאִית שְׁלֵמָה שֶׁל זִקִּיּוֹת מְטֻפָּחוֹת.

אֶת הַבְּרִית הָאֲפֵלָה שֶׁל ג'וֹיְס וְהַחֹשֶׁךְ וּמְעַרְבּוֹלוֹת הַטֵּרוּף

אֲנִי מַשְׁאִיר בִּרְחוֹבוֹת אַמְסְטֶרְדַם הַיְּרֻקִּים.

בִּירוּשָׁלַיִם מִנִּיתִי אֶת צַ'ארְלְס קִינְג וְהוּקֶר לְדוֹבְרִים בְּשָׂכָר

מַה אֲנִי אוֹמֵר דּוֹבְרִים - פּוֹעֲלִים בִּשְׁמִי, צֶ'ק פָּתוּחַ, דְּמוּתִי מַחְוִירָה וְהוֹלֶכֶת

עַל קַבַּיִם. מְדַדָּה.

הַכּוֹכָבִים לֹא רִמּוּ אוֹתִי.

אֱמֶת מֻחְלֶטֶת, אֱלֹהִית, בַּחֲזִית הַקְּרָבוֹת אֲנִי מֻסְוֶה הֵיטֵב

לֹא רוֹאִים אוֹתִי כְּלָל. חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי אַחֵר. וַאֲנִי חוֹשֵׁב "אַחֵר

אַחֵר".

עַכְשָׁו הַכָּל בְּסֵדֶר.

כמה שקרים תועבות (או: מה פירוש "העולם הזה"?)

א. אני אביה של לוטה שלוס מהנובלה האחרונה של אפלפלד

כַּמָּה עוֹד אוּכַל לְהִתְבַּסֵּם בָּכֶם דַּפֵּי נִדְרִי כַּמָּה אוּכַל עוֹד

לְשַׁקֵּר תּוֹעֵבוֹת תּוֹעֵבוֹת, רָמוּס תַּחַת גַּלְגַּלֵּי מֶרְכָּבָה שׁוֹרֶקֶת.

מֵאֲבוֹת יְשׁוּרוּן לָמַדְתִּי כִּי אֵין אָָדָם יָכֹל לְשַׁקֵּר בְּבֵיתוֹ. וְהִנֵּה. הִנְנִי.

אֲנִי אָבִיהָ שֶׁל לוֹטַה שְׁלוֹס מֵהַנּוֹבֶלָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל אַפֶּלְפֶלְד

קָדוֹשׁ וְנִתְעָב נִתְעָב וְקָדוֹשׁ וְשַׁקְרָן וְכָל חַיָּיו שַׁקְרָן. הִנֵּה! הִנְנִי!

מַעֲשַׂי אֵינָם מַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה.

ב. הבית האחרון

אֶת הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן בָּרְחוֹב בּוֹ הוּא גַּר טֶרֶם סִיְּמוּ לִבְנוֹת

וּכְבָר הִסְפִּיקָה וַעֲדָה מְיֻחֶדֶת מִטַּעַם הַמּוֹעָצָה

לְהוֹדִיעַ לַצִּבּוּר עַל גַּבֵּי מוֹדָעָה:

בְּתַאֲרִיךְ כָּךְ וְכָךְ בְּשָׁעָה כָּךְ וְכָךְ יָבוֹאוּ כֵּלִים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה

מְסִבּוֹת הַשְּׁמוּרוֹת וְגוֹמֵר

וְיַתְחִילוּ הַכָּל מֵחָדָשׁ, מִכָּל כָּל. חָדָשׁ חָדָשׁ.

ג. הר"ם

הַדַּפִּים אֵינָם דַּפִּים וְהַדְּיוֹ אֵינוֹ דְּיוֹ וְהַמְּלָאכָה

רְקִיעִים

מְזָוֶה צַר.

ניסיון להרגעה וניסיון לנבואה: כללי המשחק

א. שוב

הִנֵּה כִּי כֵן שׁוּב אוֹתָהּ בְּלִימָה פִּתְאוֹמִית

חֲרִיקַת בְּלָמִים וְצִפִּיּוֹת זְוָעָה

לְאָן הַגַּלְגַּלִּים מוֹבִילִים

מַדּוּעַ כְּלָל לְהַגִּיעַ לְהַפְרִיעַ

מֶרְחָבִים טֶכְנוֹלוֹגִיִּים בִּלְתִּי נִרְאִים שׁוֹלְטִים בְּחַיֵּי הַסּוֹבְבִים

קָרִיקָטוּרוֹת מְיֻזָּעוֹת צַעֲקָנִיּוֹת

(פוּנְדָּמֶנְטָלִיזְם מְעֻרְפָּל)

הוֹפְכוֹת אוֹתִי לְצוֹפֶה מְבַקֵּר מִשְׁתַּתֵּף נוֹאָל

ב. שתיקה

אֲנִי נְבִיא אֱמֶת.

נָבִיא אֲשֶׁר חָדַל לְהַאֲמִין בִּנְבוּאָתוֹ

חָדַל לְהַאֲמִין בָּאֱמֶת וּבַשֶּׁקֶר טוֹב וְרַע

אֲנִי נָבִיא הַחוֹטֵא לִשְׁלִיחוּתוֹ חוֹטֵא לִקְדֻשָּׁתוֹ

אֲנִי נְבִיא אֱמֶת

קֶצֶב וְכִוּוּן צְמִיחַת הָעֵצִים יְדוּעָה

אִלּוּ יָכְלוּ הָעֵצִים לְדַבֵּר הֵם הָיוּ, לְמַעֲשֶׂה,

שׁוֹתְקִים.

הַשְּׁאִיפָה לְשִׁנּוּי הַקֶּצֶב וְהַכִּוּוּן יְדוּעָה

וְהַשִּׁנּוּי יָדוּעַ

הַשִּׁנּוּי טָבוּעַ בַּקָּבוּעַ.

הַכֹּל (לְהֵרָגַע) בְּמִסְגֶּרֶת כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק.

ג. תשובה לשאלה: מהם כללי המשחק.

קֶטַע מֵהַרְצָאָה:

"[...] וּבְדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ אֶל הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן, הַסּוֹפִי,

כְּאִלּוּ נָדַמּוּ הַתּוֹתָחִים הַכְּבֵדִים

אֵלֶּה הָרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל יְצִירָה, הוּא אָמַר לִי,

וַאֲנִי עָנִיתִי שֶׁהָרְגָעִים הָאֵלֶּה מֵעוֹלָם לֹא הִתְחִילוּ וְלָכֵן גַּם לֹא יְכוֹלִים

לָבוֹא עַל סִיּוּמָם. אֵלֶּה, נִכְבָּדַי, הֵן הָעֻבְדּוֹת

הַבִּיוֹלוֹגִיּוֹת, הַתַּרְבּוּתִיּוֹת, הַלְּשׁוֹנִיּוֹת, הַחֶבְרָתִיּוֹת

אֵלֶּה הֵם כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק, וְאַתֶּם [...]"

הדרך ברורה ונהיר מכל הוא הזמן

מעגל זה הוא מקדש שאכלוהו שריפות עתיקות,  

שחילל אותו היער הביצתי

ושאין בני האדם עובדים את אלוהיו.

חורחה לואיס בורחס

מתוך: החורבות המעגליות

בְּרוּרָה לִי הֵיטֵב הַדֶּרֶךְ וְנָהִיר הוּא הַזְּמַן הֶחָשׂוּף

בְּרוּרָה הַדֶּרֶךְ וְהַזְּמַן נָהִיר וְלֹא עוֹד הִשְׁתָּהוּת

הִשְׁתַּמְּטוּת מִיְּחִידוֹת בָּסִיס קְטַנּוֹת. לֹא אַעֲסִיק אוֹתְךָ בַּשֶּׁקֶר אוֹ בְּרָצוֹן

לְסַפֵּק אֶת שַׁלְוַת הָרוּחַ. וְנָהִיר מִכָּל הוּא הַזְּמַן.

גֶּדֶר הַפְרָדָה בֵּין שַׁלְוַת הָרוּחַ לִשְׁלוֹם הַחֹמֶר.

אֲנִי מְצֻוֶּה מֵעַתָּה: בְּרוּרָה הַדֶּרֶךְ וְנָהִיר הוּא הַזְּמַן,

לֹא עוֹד שֵׁבֶר. הָרוּחַ חוֹמֶקֶת לִי מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת וַאֲנִי לוֹכֵד

אוֹתָהּ כְּפַּרְטִיזָן מְיֻמָּן. מְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ אֶל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם

הִיא זְאֵב בְּסָפָארִי מַעְגָּלִי עַתִּיק

יוֹדַעַת הֶרְגֵּל אֶחָד.

פרולוג לשיר

"טקסט טוב הוא טקסט טוב הוא טקסט טוב"

כתב העת "עכשיו", 51-54, 1987

זוֹהִי אִם כֵּן שִׁירָה מֻצְהֶרֶת.

רְשׁוּמָה בַּטָּבּוּ.

יֵשׁ עַל מָה לְדַבֵּר כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים מִתְלַטְּפִים בָּרְחוֹבוֹת בְּלִי סִבָּה

לְמָשָׁל: הַהִיסְטוֹרְיָה הָעוֹלָמִית כְּפוּפָה לְחֻקִּים

וְהַחֻקִּים כְּפוּפִים לִבְנֵי הָאָדָם

וּבְנֵי הָאָדָם כְּפוּפִים לִהְיוֹתָם דָּם וְדָם וְדָם זוֹרֵם וְשַׁרְשְׁרָאוֹת בִּלְתִּי נִגְמָרוֹת

מַכְרִיזוֹת עַל אַפְסוּתָם

זוֹהִי אִם כֵּן שִׁירָה מֻצְהֶרֶת

נִתָּן בְּהֶחְלֵט לְהַפְרִיד בֵּינָהּ לְבֵין שִׁירָה שֶׁאֵינָהּ מֻצְהֶרֶת

לְמָשָׁל עַל יְדֵי כְּרִיתָה

אַךְ

לִפְנֵי שֶׁאֶפְתַּח בִּכְתִיבַת הַשִּׁיר עוֹד מִסְפָּר מִלּוֹת הַקְדָּמָה בְּבְקָשָׁה

אֵין כְּפוּפִים הַתַּבְחִינִים לְחֻקֵּי הָאָדָם דָּם

זְקוּפִים הֵם בְּלוּחוֹת הַבְּרִית

בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁל אַפְּלַטוֹן: זֶהוּ טוֹב וְזֶהוּ טוֹב וְטוֹב הָעוֹלָם טוֹב בְּטוּבוֹ

יִהְיֶה טוֹב מַהוּ טוֹב הַאִם טוֹב הוּא טוֹב לָעַד טוֹב

בְּטוּבוֹ הוּא טוֹב וְרַק טוֹב יִהְיֶה טוֹב בְּטוּב טַעַם יִהְיֶה הַטּוֹב

טוֹב לָדַעַת טוֹב וְטוֹב וְרַק טוֹב וְכָל הָעוֹלָם יוֹדֵעַ

טוֹב. עַכְשָׁיו הַשִּׁיר.

יותר

בְּלֵב לִבָּהּ שֶׁל הַסְּעָרָה יֶשְׁנָהּ

מֵעֵין תְּחוּשָׁה שֶׁל שַׁלְוָה קוֹסְמִית

מִסְתּוֹרִית

וַאֲנִי רוֹאֶה דַּרְכֵּךְ חֲלוֹמוֹת וְעֵצִים שֶׁטֶּרֶם צֻיְּרוּ

חֲדָרִים שֶׁטֶּרֶם אֻכְלְסוּ וְעָשׂוּ בָּהֶם כְּשָׁפִים כְּדַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם

חַיּוֹת בָּר שֶׁתֻּרְבְּתוּ הָפְכוּ אֲבָנִים

וְאַתְּ מְצַחְקֶקֶת בְּשָׂפָה זָרָה מִתְרַחֶקֶת, נַעֲשֵׂית קְטַנָּה,

אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר
יוֹתֵר

חלמתי שאני זיגמונד פרויד בקליניקה

א.

עָמֹק בְּתוֹךְ הַבַּיִת פְּנִימָה

שׁוֹקֶטֶת נֶפֶשׁ זָרָה.

וּמָה יִהְיֶה עַל זֶה אֲשֶׁר לֹא אֶהְיֶה

מִכָּל פִּסְגָּה נוֹשֵׁר הוּא

וְאֵין מְלַקֵּט וְאֵין מֵאֲסֵפָה

וְאֵין מִי שֶׁיַּגְבִּיהַּ אֶת הֶעָנָף וְאֵין מַעֲמִיק הָאֲדָמָה

וְאֵין תְּפִלָּה.

ב.

חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי זִיגְמוֹנְד פְרוֹיִד בַּקְּלִינִיקָה

מְמַלֵּא בַּקְבּוּקֵי שֵׁנַה בְּצִפִּיָּה

בַּקְבּוּק אַחַר בַּקְבּוּק

בִּידִיעָה

עַד אֵינְסוֹף אוֹ

עַד שֶׁתָּבוֹא הַהֵיא, כְּמוֹ בְּסֶרֶט יָשָׁן, וְתָסִיר מֵעָלַי אֶת הַקְּלָלָה.

בשעות הבוקר אדם

בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר אָדָם מִתְגַּבֵּר עַל מַעֲשָׂיו

אֲזִיקֵי הַדֶּרֶךְ בְּקַרְסֻלָּיו אֵינָם מַכְנִיעִים

הָלַךְ לוֹ אַבְרָהָם לְאַרְצוֹ וְכָעֵת הוּא שָׁב

עֲלֵי הָעֵצִים מְעִידִים לְטוֹבַת הַסְּתָו

הוּא מְנֻתָּק כְּבַיִת צְמוּדְקַרְקַע מֵאֲנָשִׁים

יִצְחַק וְרִבְקָה נִפְגָּשִׁים מִתְגָּרְשִׁים עַכְשָׁו

גֶּשֶׁם מְצַוֶּה לִצְעֹד תָּמִיד בִּשְׁבִילָיו

עֵינָיו עוֹדָן כְּלוּאוֹת בְּמִתְקַן מַעֲשִׂים

יַעֲקֹב אֵינוֹ רוֹצָה בְּכוֹרָה וְעַתָּה אָנוּ עֵשָׂו

רוּחַ יָם עֲלוּמָה מַחְרִיבָה כְּדָף שֶׁנִּכְתַּב

חַף מִשֶּׁפַע יוֹשֵׁב כְּאָשֵׁם רָכוּן בַּגְּבָהִים

אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַתָּה הָיִיתִי מוֹאָב

בְּכִי עוֹלָל בָּעֲרִיסָה כְּהַמְטָרָה שֶׁל עָב

אָצוּר בֵּין יָדָיו וְרַגְלָיו מְבַקֵּשׁ לוֹ עֳגָנִים

"אֱלֹהִים אֱלֹהִים!" עַבְדּוֹ גּוֹזֵר בְּשָׁמָיו

בִּטְרֶנִינְג וָרֹד עַלְמָה יוֹצֵאת לִרְחוֹב מוּעָב

אָנָה תֵּלֵךְ זֹאת יֵדְעוּ מְחַזְּרֵי הָעִנּוּגִים

מַגִּיעָה כְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה עִם לֶחֶם וְחָלָב

אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַבְדָּהּ הָיִיתִי עַכְשָׁו

סם האל

וַיְהִי בִּימֵי קֶדֶם וְיִתְהַלֵּךְ הָאֵל בְּגַן עֵדֶן

וַיָּשֶׂם שָׁם הָאֵל לִבּוֹ עַל אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וְסָר מֵרַע

וַיָּבוֹא סַמָּאֵל אֶל הָאֵל וַיֹּאמֶר

הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל קוֹנִי הַטּוֹב

זֶה הַבּוֹנֶה עָרִים מַחְרִיבָם בּוֹנָם מַחְרִיבָם

וַיַּעַן הָאֵל אֶת סַמָּאֵל וַיֹּאמֶר

הַחִנָּם בּוֹנֶה וּמַחְרִיב הַטּוֹב?

הֲלֹא אַתָּה הוֹרֵיתָ לוֹ וְלִמַּדְתָּ וְשָׁאַלְתָּ

וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ

וַיֹּאמֶר סַמָּאֵל אֶל הָאֵל הִנֵּה הַטּוֹב בְּיָדֶךָ רַק אֶל כָּל אֲשֶׁר לוֹ

אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ. וַיֵּצֵא הָאֵל מֵעִם פְּנֵי סַמָּאֵל

פרויקט יוקרה

בִּפְרוֹיֶקְט הַיֻּקְרָה מוּל הַשִּׁכּוּן שֶׁהוּא בֵּיתִי

אֵין יוֹשְׁבִים בַּמִּרְפָּסוֹת.

אֲנִי רוֹאֶה שֻׁלְחָן עָגֹל וְשֵׁנִי כִּסְּאוֹת מַקִּיפִים

כְּמוֹ חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם אוֹ כֶּלֶא צְבָאִי.

אֲנִי רוֹאֶה מִכְנָסַיִם עַל חֶבֶל יִבּוּשׁ שֶׁתָּלְתָה הָעוֹזֶרֶת.

אַחַר כָּךְ בָּאִים הָרַחֲמִים וְהַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת

נְעָרוֹת חֵן חוֹצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ בְּיוֹם שַׁבָּת.