תבוטל מלכות האדם

א. ללכוד

רֶגַע לִפְנֵי שֵׁינָה כְּשֶׁגּוּפוֹ עוֹטֵה רְגִיעָה

הַכְרָעָה

וּבְלִבּוֹ עוֹד מִתְנַגֵּן סִפּוּר שֶׁל הָאַחִים גְּרִים

מִיכָאֵל שׁוֹאֵל - "אַבָּא  

מַה זֶה לִלְכּוֹד?"

וַאֲנִי עוֹנֶה כְּלָא עוֹנֶה,

לִלְכּוֹד

זֶה תְּנוּעָה, אוֹ זְרִימָה חֲרִישִׁית.

"לִלְכּוֹד" זֶה זְרִימָה

בּוֹ שֶׁמֶשׁ חִזָּיוֹן וּמְתוּקִים

הִנֵּה זֶה קָרָה לְאַחַר שָׁנִים שֶׁל הַמְתָּנָה

"לִלְכּוֹד" זֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר תְּפִלָּה

יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ

"לִלְכּוֹד זֶה דַּעַת טוֹב כְּרַע וְרַע כְּטוֹב.

יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר וַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת. תּוֹדָעָה שְׁלֵמָה

סְתוּרָה.

"לִלְכּוֹד" זֶה יוֹתֵר מֵאַשְׁלָיָה, יוֹתֵר מֵחֲלוֹם,

"לִלְכּוֹד" זֶה זְרִימָה שְׁקֵטָה,

בָּהּ עוֹצְרִים. יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עֲצִירָה

רְגִילָה. "לִלְכּוֹד" זֶה אֲגַם קְפוּא זְמַן וּמַיִם.

יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שֶׁקֶר.

"לִלְכּוֹד" זֶה כִּמְעַט הַהֶפֶךְ הַמֻּחְלָט מִתִּקְוָה.

ב. למעוד

הוּא מוֹעֵד וְקָם אַחֵר

אֲחֵרוֹת מֻחְלֶטֶת שְׁבִירָה

כְּמוֹ זִהוּם מֵי הַבְּאֵר

כְּמוֹ שְׂרֵפַת הַכְּנֵסִיָּה.

וּתְבֻטַּל מֵעַתָּה הַמְּבוּכָה

תְּבֻטַּל הַתְּפִלָּה

תְּבֻטַּל מַלְכוּת הָאָדָם.

ג. דברים יכולים להראות אחרת (או: שקר)

כְּלָא

אוֹ חֲרִישִׁית

בּוֹ חִזָּיוֹן וּמְתוּקִים

הֵנָּה קָרָה לְאַחַר שָׁנִים הַמְתָּנָה

תְּפִלָּה

בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ

דַּעַת טוֹב כֶּרַע וְרַע כְּטוֹב

וַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת תּוֹדָעָה שְׁלֵמָה

סְתוּרָה

מֵאַשְׁלָיָה מֵחֲלוֹם

זְרִימָה שְׁקֵטָה

בָּהּ עוֹצְרִים עֲצִירָה

רְגִילָה אֲגַם קְפוּא זְמַן וּמַיִם

שֶׁקַּר

כִּמְעַט הַהֶפֶךְ הַמֻּחְלָט מִתִּקְוָה

הדרך ברורה ונהיר מכל הוא הזמן

מעגל זה הוא מקדש שאכלוהו שריפות עתיקות,  

שחילל אותו היער הביצתי

ושאין בני האדם עובדים את אלוהיו.

חורחה לואיס בורחס

מתוך: החורבות המעגליות

בְּרוּרָה לִי הֵיטֵב הַדֶּרֶךְ וְנָהִיר הוּא הַזְּמַן הֶחָשׂוּף

בְּרוּרָה הַדֶּרֶךְ וְהַזְּמַן נָהִיר וְלֹא עוֹד הִשְׁתָּהוּת

הִשְׁתַּמְּטוּת מִיְּחִידוֹת בָּסִיס קְטַנּוֹת. לֹא אַעֲסִיק אוֹתְךָ בַּשֶּׁקֶר אוֹ בְּרָצוֹן

לְסַפֵּק אֶת שַׁלְוַת הָרוּחַ. וְנָהִיר מִכָּל הוּא הַזְּמַן.

גֶּדֶר הַפְרָדָה בֵּין שַׁלְוַת הָרוּחַ לִשְׁלוֹם הַחֹמֶר.

אֲנִי מְצֻוֶּה מֵעַתָּה: בְּרוּרָה הַדֶּרֶךְ וְנָהִיר הוּא הַזְּמַן,

לֹא עוֹד שֵׁבֶר. הָרוּחַ חוֹמֶקֶת לִי מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת וַאֲנִי לוֹכֵד

אוֹתָהּ כְּפַּרְטִיזָן מְיֻמָּן. מְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ אֶל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם

הִיא זְאֵב בְּסָפָארִי מַעְגָּלִי עַתִּיק

יוֹדַעַת הֶרְגֵּל אֶחָד.

כל הפרטים אודות עצמי

מָה עוֹשִׂים שָׁם? מָה כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה?

מָה?

הַאִם אַתָּה מַצְלִיחַ לִרְאוֹת?

לֹא יוֹדֵעַ.

אוּלַי מַרְחִיבִים אֶת הַכְּבִישׁ.  

מְתַקְּנִים שׁוּב אֶת הַמְּעֻוָּת.

לֹא יוֹדֵעַ.

אוּלַי מְנַסְּחִים שְׁאֵלוֹת חֲדָשׁוֹת לְאוֹתָן הַתְּשׁוּבוֹת.

נִסּוּחַ כָּזֶה שֶׁיַּהֲלֹם אֶת מִדּוֹת הַכְּבִישׁ הַצַּר

מִבְּלִי הַצֹּרֶךְ הַמַּחְזוֹרִי לְהַרְחִיבוֹ

אוֹ אֶת מִדּוֹת הָרַעַשׁ אוֹ אֶת מִדּוֹת

הֵעָדֵר הַשֶּׁקֶט

שֶׁבָּךְ.

עַצְמִי

וְהַאִם עָשׂוּי אֲנִי אַךְ מֵאוֹתִיּוֹת עַתִּיקוֹת אוֹ שֶׁמָּא

אַף מִשִּׁבְרֵי חֲלוֹמוֹת.

לֹא יוֹדֵעַ.

אוּלַי אֵינִי עָשׂוּי כְּחֶרֶס יְחִיד, אוּלַי חֲרָסִים,

וְאוּלַי אֵינִי מָצוּי

בְּכָל הַפְּרָטִים אוֹדוֹת עַצְמִי.

בָּאַרְכִיּוֹן

נָע וָנָד בְּמִסְדְּרוֹנוֹת מַחְזוֹרִיִּים

דּוֹמְמִים

פּוֹתֵחַ מְגֵרוֹת לְאוֹר נֵר סַהֲרוּרִי

הֵיכָן הֵם הֵיכָן הוּא הֵיכָן אַתָּה, אֲנִי, מְחַפֵּשׂ

אֶת הָאוֹת נוּן,

מְנַעֵר אֶת הָאָבָק -

מֵהֵיכָן הִגַּעְתֶּם אֵלַי כֻּלְּכֶם?

תודעה צרובה

אֲנִי זוֹכֵר

מִיָּד אַחֲרֵי רֶצַח רָבִּין

הִתְכַּנַּסְנוּ בַּכִּתּוֹת וּבָחַרְנוּ מוֹעֶצֶת תַּלְמִידִים

נִבְחַרְתִּי

לְיוֹ"ר וַעֲדַת קִשּׁוּט

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה

קִשַּׁטְתִּי אֶת מִלּוֹת כִּתָּתִי בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת

וְאֶת כָּל הַצְּבָעִים בִּצְבָעִים אֲחֵרִים

וּבְסוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים שָׁכַחְתִּי לְהַחְזִיר הַכָּל לְקַדְמוּתוֹ

וְהִמְשַׁכְתִּי בַּחַיִּים לְהַחְלִיף מִלִּים שֶׁהֻחְלְפוּ

בְּמִלִּים חֲדָשׁוֹת מְעֻטָּרוֹת

וּצְבָעִים שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת צִבְעָם

בִּצְבָעִים שֶׁיִּשְׁכְּחוּ

הילדה הקטנה בתמונה זו אני

מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם טוֹבִים מְמֻשְׁמָעִים מַרְדָנִים

עוֹרְכִים בִּקּוּרֵי בָּזָק בְּבָתֵּי בֹּשֶׁת בְּמִסְבָּאוֹת

רְכוּנִים לֵילוֹת כְּיָמִים עַל שֻׁלְחָנוֹת בְּשַׂרְעַפִּים

מְבַקְּשִׁים מָקוֹם כְּדַרְדַּקִּים בְּמִשְׂחָק הַכִּסְּאוֹת.

הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בַּתְּמוּנָה זוֹ אֲני.

גֻּמּוֹת חֵן, צַמּוֹת, חֲצָאִית לְבָנָה, עֵינַיִם תַּמּוֹת.

רָצִיתִי לִהְיוֹת נֶצַח בִּזְמַן מֻגְבָּל. בָּכִיתִי. הֶרְאוּ לִי שְׁבִיל צַר רִגְעִי

בּוֹ הָלַכְתִּי וּבְסוֹפוֹ נִשְׁכַּבְתִּי וְסָפַרְתִּי כּוֹכָבִים, אֶחָד שְׁנַיִם שְׁלוֹשָׁה

לִימִינִי מֵי אוֹקְיָנוֹס מַצְפִּינִים, לִשְׂמֹאלִי הָרִים וְשָׂדוֹת מַסְתִּירִים,

תַּחַת גַּבִּי גּוּפוֹת מְדַגְמְנוֹת חַיִּים

וּמֵעָלַי שְׁלוֹשִׁים וְאַרְבָּעָה כּוֹכָבִים, עַד שֶׁאִבַּדְתִּי כִּוּוּן, קַמְתִּי עַל רַגְלַי

וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי.

הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בַּתְּמוּנָה זוֹ אֲני.

סֻכָּרִיָּה עַל מַקֵּל, גְּלִידָה, בַּקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

רָצִיתִי לִבְנוֹת טִירָה גְּדוֹלָה וּבָהּ אֶטְמֹן בָּאֲרוֹנוֹת עֵץ רְסִיסֵי מַחְשָׁבוֹת

שֶׁאָגַרְתִּי בִּימֵי חַיַּי הַקְּצָרִים

עַל הַדֶּלֶת אֶכְתֹּב "זוֹ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בַּתְּמוּנָה" אֶנְעַל וְאֵשֵׁב בְּבֵיתִי הַקָּטָן

בַּשְּׂדֵרָה הַמֶּרְכָּזִית.

לִילָדַי אֹמַר כָּל מַה שֶׁלֹּא רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ.