תודעה צרובה

אֲנִי זוֹכֵר

מִיָּד אַחֲרֵי רֶצַח רָבִּין

הִתְכַּנַּסְנוּ בַּכִּתּוֹת וּבָחַרְנוּ מוֹעֶצֶת תַּלְמִידִים

נִבְחַרְתִּי

לְיוֹ"ר וַעֲדַת קִשּׁוּט

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה

קִשַּׁטְתִּי אֶת מִלּוֹת כִּתָּתִי בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת

וְאֶת כָּל הַצְּבָעִים בִּצְבָעִים אֲחֵרִים

וּבְסוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים שָׁכַחְתִּי לְהַחְזִיר הַכָּל לְקַדְמוּתוֹ

וְהִמְשַׁכְתִּי בַּחַיִּים לְהַחְלִיף מִלִּים שֶׁהֻחְלְפוּ

בְּמִלִּים חֲדָשׁוֹת מְעֻטָּרוֹת

וּצְבָעִים שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת צִבְעָם

בִּצְבָעִים שֶׁיִּשְׁכְּחוּ

בעיניים עצומות

א.

בְּצֹמֶת סוֹאֵן עַל אִי תְּנוּעָה

אֲנִי יוֹרֶה לְכָל עֵבֶר בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

אֲנִי נֵצֶר לְמִשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת שֶׁל

יוֹרִים לְכָל עֵבֶר בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

אָבִי הָיָה יוֹרֶה, סָבִי הָיָה יוֹרֶה, אֲפִלּוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה יוֹרֶה.

אֲנִי לֹא מְיֻחָד, רַק מִדֵּי פַּעַם   גַּם

מַרְאֶה.

ב.

רַכֶּבֶת אֵירוֹפִּית אֲרֻכָּה

שׁוֹרֶקֶת וְאָז חוֹלֶפֶת

יוֹדַעַת לוֹמַר "חֲסַל"

נֶהֱפֶכֶת עָלֶה בַּשַּׁלֶּכֶת.

ג.

סוּבְּיֶקְט שֶׁעוֹמֵד. אוֹבְּיֵקְט שֶׁנָּע.

פֶּה מְרַקֵּד. לֶחִי נוֹתֶנֶת סְטִירָה.