הילדה הקטנה בתמונה זו אני

מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם טוֹבִים מְמֻשְׁמָעִים מַרְדָנִים

עוֹרְכִים בִּקּוּרֵי בָּזָק בְּבָתֵּי בֹּשֶׁת בְּמִסְבָּאוֹת

רְכוּנִים לֵילוֹת כְּיָמִים עַל שֻׁלְחָנוֹת בְּשַׂרְעַפִּים

מְבַקְּשִׁים מָקוֹם כְּדַרְדַּקִּים בְּמִשְׂחָק הַכִּסְּאוֹת.

הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בַּתְּמוּנָה זוֹ אֲני.

גֻּמּוֹת חֵן, צַמּוֹת, חֲצָאִית לְבָנָה, עֵינַיִם תַּמּוֹת.

רָצִיתִי לִהְיוֹת נֶצַח בִּזְמַן מֻגְבָּל. בָּכִיתִי. הֶרְאוּ לִי שְׁבִיל צַר רִגְעִי

בּוֹ הָלַכְתִּי וּבְסוֹפוֹ נִשְׁכַּבְתִּי וְסָפַרְתִּי כּוֹכָבִים, אֶחָד שְׁנַיִם שְׁלוֹשָׁה

לִימִינִי מֵי אוֹקְיָנוֹס מַצְפִּינִים, לִשְׂמֹאלִי הָרִים וְשָׂדוֹת מַסְתִּירִים,

תַּחַת גַּבִּי גּוּפוֹת מְדַגְמְנוֹת חַיִּים

וּמֵעָלַי שְׁלוֹשִׁים וְאַרְבָּעָה כּוֹכָבִים, עַד שֶׁאִבַּדְתִּי כִּוּוּן, קַמְתִּי עַל רַגְלַי

וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי.

הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בַּתְּמוּנָה זוֹ אֲני.

סֻכָּרִיָּה עַל מַקֵּל, גְּלִידָה, בַּקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

רָצִיתִי לִבְנוֹת טִירָה גְּדוֹלָה וּבָהּ אֶטְמֹן בָּאֲרוֹנוֹת עֵץ רְסִיסֵי מַחְשָׁבוֹת

שֶׁאָגַרְתִּי בִּימֵי חַיַּי הַקְּצָרִים

עַל הַדֶּלֶת אֶכְתֹּב "זוֹ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בַּתְּמוּנָה" אֶנְעַל וְאֵשֵׁב בְּבֵיתִי הַקָּטָן

בַּשְּׂדֵרָה הַמֶּרְכָּזִית.

לִילָדַי אֹמַר כָּל מַה שֶׁלֹּא רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ.

בית צמוד קרקע עטוף נייר צלופן

אֲנִי מִתְגּוֹרֵר

בְּבַיִת צְמוּד קַרְקַע עָטוּף נְיָר צֶלוֹפָן בִּשְׁלַל גְּוָנִים

בְּחֶדֶר חָשׁוּךְ וּמוּאָר לְמֶחֱצָה.

מִבַּעַד לַחַלּוֹן רוֹאֶה אֶת אָבִי צוֹעֵד מִן הַמִּזְרָח, כְּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ,

וּמַאֲזִין לַמִּפְגָּשׁ בֵּין הֶחָצָץ לְסוּלְיוֹת נַעֲלָיו הַשְּׁחֹרוֹת.

רֹאשׁוֹ נִשָּׂא גָּבוֹהַּ כְּאִלּוּ לָקוּחַ מִיְּצִירָה יְשָׁנָה שֶׁל מוֹדִילִיאָני.

אֲנִי מַשְׁפִּיל מַבָּט וּבְשֶׁקֶט מוֹפְתִי מְנוֹפֵף לְשָׁלוֹם,

מַדְלִיק אֶת מְנוֹרַת הַלַּיְלָה, מִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא יָחִיד לְצַד שֻׁלְחָן כְּתִיבָה

וְעַל דַּף נְיָר לָבָן צוֹבֵעַ עֵינַי בְּאָדֹם.

בְּכָחֹל.