בשעות הבוקר אדם

בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר אָדָם מִתְגַּבֵּר עַל מַעֲשָׂיו

אֲזִיקֵי הַדֶּרֶךְ בְּקַרְסֻלָּיו אֵינָם מַכְנִיעִים

הָלַךְ לוֹ אַבְרָהָם לְאַרְצוֹ וְכָעֵת הוּא שָׁב

עֲלֵי הָעֵצִים מְעִידִים לְטוֹבַת הַסְּתָו

הוּא מְנֻתָּק כְּבַיִת צְמוּדְקַרְקַע מֵאֲנָשִׁים

יִצְחַק וְרִבְקָה נִפְגָּשִׁים מִתְגָּרְשִׁים עַכְשָׁו

גֶּשֶׁם מְצַוֶּה לִצְעֹד תָּמִיד בִּשְׁבִילָיו

עֵינָיו עוֹדָן כְּלוּאוֹת בְּמִתְקַן מַעֲשִׂים

יַעֲקֹב אֵינוֹ רוֹצָה בְּכוֹרָה וְעַתָּה אָנוּ עֵשָׂו

רוּחַ יָם עֲלוּמָה מַחְרִיבָה כְּדָף שֶׁנִּכְתַּב

חַף מִשֶּׁפַע יוֹשֵׁב כְּאָשֵׁם רָכוּן בַּגְּבָהִים

אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַתָּה הָיִיתִי מוֹאָב

בְּכִי עוֹלָל בָּעֲרִיסָה כְּהַמְטָרָה שֶׁל עָב

אָצוּר בֵּין יָדָיו וְרַגְלָיו מְבַקֵּשׁ לוֹ עֳגָנִים

"אֱלֹהִים אֱלֹהִים!" עַבְדּוֹ גּוֹזֵר בְּשָׁמָיו

בִּטְרֶנִינְג וָרֹד עַלְמָה יוֹצֵאת לִרְחוֹב מוּעָב

אָנָה תֵּלֵךְ זֹאת יֵדְעוּ מְחַזְּרֵי הָעִנּוּגִים

מַגִּיעָה כְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה עִם לֶחֶם וְחָלָב

אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַבְדָּהּ הָיִיתִי עַכְשָׁו

על המחשבה הטהורה לבדה

תַּאֲוָה הִיא מִלָּה נִרְדֶּפֶת לַמִּלָּה אֲנִי.

וּמִסְפָּר פְּעָמִים עָשָׂה שִׁמּוּשׁ הַפִילוֹסוֹף בַּמִּלָּה אֲנִי.

שֵׁם עָשָׂה לוֹ עַל מִלָּה וְנָפוֹץ בְּכָל הָאָרֶץ

אֲנִי וַאֲנִי. הִנֵּה הָעֵץ בּוֹ אַתָּה וְהִיא נִכְרָכִים

וּמַה רוֹצֶה הָאָדָם מִן הָעֲנָפִים, מַדּוּעַ מְסָאֵב הוּא עֲלֵיהֶם,

מַדּוּעַ כְּאֵל פּוֹסֵח עַל רוּחוֹ וְחוֹשֵׁב פּוֹדֶה הוּא אֶת

עַצְמוֹ

הוּא מְדַמְיֵן פַּרְעוֹנִים וּפִּירָמִידוֹת – הִנֵּה הִיא שָׁם.

הוּא מַצְלִיף וְהִיא בְּרַעַד חוֹזֶרֶת. מְדַבֶּרֶת.

הוּא יוֹדֵע, גַּם סְרְן יוֹדֵע, כִּי אֵין הִיא עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן.

אֲבָל יֵשׁ אֶחָד וְיָחִיד שֶׁעוֹצֵר הַכָּל וּמֵטִיל

אֵימָתוֹ הַטּוֹבָה מִכָּל טוֹב, וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ אָמֵן. וְכֵן יְהִי רָצוֹן.

מדרש אגדה מודרני

כְּשֶׁאֱלֹהִים בָּרָא אֶת הָעוֹלָם

הוּא וִתֵּר עַל בְּדִידוּתוֹ

עַל הַתֹּהוּ עַל הַבֹהוּ וּמִתְקָם הֶעָרֵב בֵּין הַחֹשֶׁךְ וְהַתְּהוֹם

מֵאָז מִדֵּי שָׁנָה בְּלֵיל הַסֵּדֶּר הוּא מִתְאַסֵּף

בְּתוּגַת בִּנְיָנוֹ הֶחָגָה סְבִיב צִירָהּ

וּבְחֹל הַמּוֹעֵד אַף שׁוֹאֵל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת

כְּמוֹ מְטַפֵּס הָרִים שֶׁהִגִּיעַ לַפִּסְגָּה וְשָׁכַח כֵּיצַד לָרֶדֶת

וּמְנַסֶּה שׁוּב וָשׁוּב וְלֹא מַצְלִיחַ

הִנֵּה תַּעַר חוֹדֶרֶת הִנֵּה תַּעַר חוֹזֶרֶת

חֻרְבָּן יַתְמוּתוֹ רוֹכֵב עַל נַפְשׁוֹ הַבָּרָה מִכָּל שִׁירָה

כָּךְ תִּקֵּן הוּא יוֹם אֵבֶל וְתַעֲנִית עַל רִצְפַּת רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם

עַל בְּנֵי הָאָדָם.

הסב עיניך וראה

הָסֵב עֵינֶיךָ וּרְאֵה גַּן שֶׁלֹּא רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ

הָסֵב עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִקְלָט בָּאֲדָמָה

אַתָּה הֲלֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם בָּאֲדָמָה

מַדּוּעַ זֶהוּ שְׁמוֹ, אַתָּה תּוֹהֶה וְשָׁב עַל צְעָדֶיךָ

כְּשׁוּבוֹ שֶׁל הַדַּיָּג מִן הַיָּמָּה

מַבִּיט הַיְשֵׁר בִּמְבַקְּרֶיךָ בְּעֵינֶיךָ וְהֵם שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת

וְאַתָּה מֵשִׁיב תְּשׁוּבוֹת בְּרוּרוֹת הַמִּשְׁתַּמְּעוֹת לִשְׁתֵּי פָּנִים

הֵם אֵינָם מְסִבִּים עֵינֵיהֶם, שָׁבִים לְבֵיתָם בַּמֶּרְחַקִּים כְּדַרְכּוֹ שֶׁל אָדָם

בְּאַדְמָתוֹ.

תקוות האדם הראשון

אֲנִי הָאָדָם הָרִאשׁוֹן

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַבָּאִים יֵשֵׁב וְיִכְתֹּב

וְיַצְהִיר תַּחְתַּי

בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ אַחֶרֶת

"אֲנִי הָאָדָם הָרִאשׁוֹן"

וְאֵין לִדְבָרִים אֵלֶּה הַרְבֵּה תּוֹחֶלֶת.