שנה טובה בע"מ

שנה טובה.
אל תאמינו לאדם שאומר שאוהב אתכם,
עד שהוא מוכיח זאת.

הוא תמיד יכול להוכיח את ההפך.

הודעה חשובה לציבור

הודעה חשובה
------------

על פי נאומו של אחד מהשוטים בכנסת. גיליתי להפתעתי
שבנוסף לראש הממשלה נרצחו גם דפים באותו יום!

יהי זכרם של הדפים ברוך.

אספקלריה

שחקן צריך להיות כשרוני ולהראות טוב.
זה תסכל אותי כשחשבתי על זה.

סופר צריך להיות כשרוני, וזה לא משנה אם הוא מכוער.
זה עודד אותי מעט.

צריך לבוא,
צריך להביט טוב באספקלריה,
ולהבין.

טהור כל מה שתבחר לעשות לאחר מכן.

פאטה מורגנה של נוסטלגיה

היום לא כמו פעם.
זאת עובדה שכנראה אין עליה מחלוקת
בקרב רבים או מעטים.

מגדולי הפסימיסטים והציניקנים הגיבור שלכם.
לא תתפסו אותו רובץ על חומת ברזל ומריע
לאביר שאבד עליו הכלח.

לא תתפסו אותו מבכה על היעלמותה של
האימפריה הנכחדת או הנסיכה שכבר אינה.

היום לא כמו פעם.
היום המצב טוב יותר.

שאלה ותשובה - חלק ב'

משה, למה אנשים טובים סובלים?

אני לא חושב שאנשים טובים נועדו
להנות או להפך. אין סתירה בכך
שאדם טוב יסבול.

לא הייתה הבנה. אז הסברתי שוב.

אף אחד לא הבטיח לאדם הטוב
שיקבל "שכר" על התנהגותו.

לא אהבה את התשובה שלי.

שיקומו של הפרח הגוסס

ישבנו לבד על הספה והשעה הייתה מאוחרת.
כולם כבר הלכו, אבל היא נשארה. לא התייחסתי
אליה כפי שהתייחסתי למקלט הטלוויזיה,
אני לא זוכר מה זה היה. שידור חוזר.

היא דיברה גבוה וחשבה נמוך.
היא אמרה שאנשים עובדים כל החיים
בשביל מה? בשביל לשבת בגיל 50 רגל
על רגל?
הנהנתי להסכמה ובהיתי.

היא אמרה שהיא לא מאמינה במוסד
הנישואים ושהיו לה שלושה חברים
בתקופות ארוכות שהיא מאוד אהבה.
לא עניתי.

היא אמרה שאנשים רודפים אחרי
הזמן מבלי לדעת מדוע.
הנהנתי בהסכמה ובהיתי בחזה שלה.

-
הפרח האדום מעולם לא יצמח כאן,
ההתפזרות הייתה רחוקה והחלטתי
עם הכבדות הרעיונית הפרח לבטח גוסס.
היא הייתה כל מה שגבר בגילופין לא צריך
ב3:45 בבוקר לבד על הספה.
-

שאלתי אם היא מאמינה באלוהים.
היא אמרה שכן.
דרשתי להגדרה של אלוהים.
היא החלה מתפזרת בין כשלים לוגיים
שונים זמן שבהיתי בה והיא בהתה בי,
צלולה. אך לא אני.

אמרתי לה שהעולם נברא לפני 13.7
מיליארד שנה. לא בטוח שהאמנתי בזה,
לא בטוח שהיא אהבה את זה.

היא הזמינה מונית,
אני ראיתי את האור בדמותה של מישהי אחרת
שתעבוד לשיקומו של הפרח הגוסס.

שיחה עמוקה ולא חשובה

- הדמויות להלן אמתיות למחצה -

שאלתי איך הרולינג סטונס שרדו
47 שנה מבחינה מקצועית.
הם הרי בינוניים פלוס.

הייתה הסכמה לגבי השורה האחרונה.

נשאלתי איך אני חי 24.7 שנה.

נראה לי שעניתי שאני נאחז.
נאחז בתקוות שעד כה התגלו כאבודות.
ברגעים אלו אני מתכנן את התקווה
החדשה.

מעטים

מעטים הם האנשים שהגיעו
לדרגה אלוהית ע"י השימוש
במילה המדויקת.

יכולתי לראות את המעטים,
אך מאחוריי אותה גלימה שחורה.
אלוהיים. וטוב שכך.

חץ המוות

החצים כוונו אליו מכל עבר
ואיימו לחסל את הגיבור שלכם
באופן סופי.

החץ הראשון כמעט השלים את
המלאכה, השני כבר היה קרוב יותר.
השלישי מכוון ברגעים אלו ממש,
הגיבור שלכם זקוק למחסה
מפני החץ השלישי שימית הרס ושעמום עד.

מנסה לפתור את התעלומה ולהבין
מדוע אנשים חושבים שהחצים הנ"ל
פחות מסוכנים מכל נשק קונבנציונלי אחר.

פגישה בבית קפה והכרזה רשמית

ישבנו בבית הקפה הכי קטן
באזור, אהבתי את זה.
לא היו הרבה אנשים.
השיחה הייתה רדודה בדיוק
כששמתי לב לציפור המפוחלצת
מעל המנורה העתיקה. הבטתי
בציפור במשך דקה, אולי יותר.

הפגישה הוכתרה בהצלחה חלקית
לאחר שהכרזתי באופן רשמי
שחצאית זאת המצאה מכובדת.

מישהו צריך לקבל על כך הוקרה.

עבודה

מעולם לא הייתי איש עבודה.
השיא נקבע לאחר שהמלצתי לתמר
להפסיק לעבוד בימי שישי.
דקה לאחר מכן נשקל להפוך
את יום שלישי ליום שבתון.

ההצעה נשקלת ברגעים אלו ממש.

הפרש הבודד

הפרש הבודד יכול היה
להיות עצוב ממצבו העגום.
כשהפרש הבודד היה נפגש
עם אותם דברנים,
הוא היה נזכר בבדידות שהייתה מקבלת
פתאום משמעות שונה.

סוף.

10.9 - מאיץ החלקיקים

מדען גרמני שלא הוזמן "למסיבה",
טוען שהניסוי ימחה אותנו מעל פני האדמה.

הגיבור שלכם ממליץ לכם לעשות
דברים שתמיד חלמתם ולא יכולתם לעשות.
כמו לשמוע רדיוהד שוב.

מדוע (כמעט)

שנה שלמה אני הבעלים של הרכב
היפה ביותר באזור.
מעולם לא נהגתי בו.

הנסיעה לים ארכה שעה וחצי
בגלל הפקקים.
מעולם לא נכנסתי למים באותו יום.

ערכתי את השולחן לכבוד האירוע
המיוחל מזה חודש.
מעולם לא הכנסתי משהו לפי באותה ארוחה.

חיכיתי לאלבום השביעי של רדיוהד
במשך שנתיים תמימות.
מעולם לא קרעתי את הניילון מעליו.

תג המחיר על העניבה הכחולה עם
הפסים הלבנים הראה 199 ש"ח.
מעולם לא ענדתי אותה לשום אירוע.

מעולם לא היה לי הסבר מדוע נהגתי כך.

משה Vol.1

משה Vol.1 נראה באופק.
למען האמת הוא כבר פה לידי
ולא ממש התגעגעתי אליו.
ככל הנראה שיבלה פה בתקופה הקרובה.

הצפי שידו תהיה על העליונה.

בוב דילן והאמת, לראשונה

it's shameful and it's sad,
I lost the only pal I had,
I just could not be what she wanted me to be.
I will turn my head up high
To that dark and rolling sky,
For tonight no light will shine on me

- בוב דילן,
מתוך Nashville Skyline 1969.

הוועדה שמונתה עדיין לא הצליחה להחליט
מדוע הוא לא יכול היה להיות מה שהיא כל כך רצתה,
ומה היא רצתה.

נשמות מסכנות

100% מהאנשים היותר משעממים שהכרתי
מתישהו השחילו לעברי את הדבר הבא.
- בלי עבודה הייתי משתגע -

אם לא הייתי במיעוט הייתי מנסה
להתגונן מפני האויב שהולך ומתעצם עם השנים.

שתי עובדות

כל בית צריך מחסן
וכל אדם צריך עט ונייר

מי שחושב שבית לא זקוק לאחסון
יכול ללכת לעזאזאל מבחינתי.

תעתועים

בסמוך מאוד לפסל שהרשים אותי בכתובים עמדתי.
ממש במרחק נגיעה. התרשמתי מהפרשנות שניתנה
לו ועכשיו אני ניצב מולו ואיני נפעם עוד.
פני חסרות הבעה.
שבועיים של ציפייה ומה שמשך את תשומת ליבי,
זו הציפור שריקדה לה על כתפו השמאלית.

נפרדתי מהפסל שלא אראה שוב. לא הצטערתי.
הוא לא הרשים את מוחי וליבי, אך זיכרוני לא
הרפה ורצה לפגוש בו שוב.

עתה אחפש את אותו הכוח שיוכל לגרום לזיכרון
לדעוך ולגרום לרגע ההוא להיות סופי ואחרון.

כל הדרך אליה

יכולתי לעלות בזכרוני את כל
החלקים החשובים והפחות חשובים שהיו בה.
כל הדרך אליה. ראיתי לנגד עיניי את מבטה
האפל שיכול היה להמית עליי יגון או שמחה.

כל הדרך אליה.
הייתי תקוע כזומבי סומא, מנסה לשחזר את
חיוכה המאופק וקולה המטורף שניסר את מוחי
באותו בוקר של יום שני.

כל הדרך אליה.
ניסיתי לפתור את התעלומה שכבר לא הייתה קיימת.
אך ניסיתי בכל זאת. לפצח את ליבה שפוצח עשרות
פעמים בעבר.

שוב נזכרתי בחיוך שחוייך בעל כורחו,
אך עדיין עשה את העבודה.
עדיין החריב את עולמו
כשעשה דרכו אל המישהי האחרת.
בעל כורחו.

ניל יאנג ותהייה קלה

1. ניל יאנג

Tell me lies later, come and see me
I'll be around for a while.
I am lonely but you can free me
All in the way that you smile
Tell me why, tell me why

2. תהייה קלה

סתם נדמה לי ש for a while זה החלק החשוב בקטע שבוצע בעבר
הלא רחוק ע"י תום יורק ולהקתו.

אוטופיה להמונים

זה קרה אתמול, היא הייתה מלאת שמחת חיים.
היא דיברה גבוהות על המצב, שכמעט ולא הצלחתי
להבחין בה בשלב מסוים. היא ריחפה לעבר אוטופיות
קסומות שהייתי רוצה להיות שייך אליהם.

היא כמעט כבשה אותי באוטופיה להמונים,
כשנפרדנו יכולתי רק לומר לה שזאת הייתה אגדה
נהדרת ואנצור אותה בזיכרוני לעד.

פניה הסמיקו כשאמרתי לה שלא יהיה שלום בדור הזה.
הנחתתי אותי בחזרה למציאות, היא ניסתה להתנגד, אך
לא הייתי צריך לעשות הרבה כדיי להעמיד אותה על טעותה.

הרגשתי רע כשראיתי אותה מתרחקת ממני, עצובה.

גלידה

- מבוסס על סיפור אמיתי -

אכלתי את הגלידה הטובה ביותר שאכלתי (אי פעם).
היא הייתה גדולה, אך נגמרה מהר. מהר מדי.
אני חושב שאני לא מצליח לזכור את הטעם
שלה, למרות שזה היה לפני מספר שעות.

החלטתי שאני רוצה את אותה הגלידה.
- החנות נסגרה -

חיכיתי שהחנות תפתח שוב,
בידיעה שאולי זה לא יקרה לעולם.
מסתמן שזה לא יהיה הדבר שיעצור בעדי.

שיר קטן

את תלכי לדרכך
וגם אני אלך לדרכך

שעתיים איתה

לאחר שעתיים שביליתי בחברתה באותו בוקר
יצאה המסקנה הבאה:

העולם תמיד היה מחולק לשני סוגים של אנשים.
כאלה שנשכבים בקבר עם בקבוק וויסקי סגור.
וכאלה שמעולם לא חוו בקבוק וויסקי מלא יותר משלושה ימים.

סמים קשים

אמרו לי שלסוחר הזה יש את
המבחר הגדול ביותר שאפשר לתעד.
אמרו שהשהייה במחיצתו או במחיצת
חומריו גורמות למספר לא מבוטל
של בני אנוש אושר כמעט נצחי.
אך זה מעולם לא הוכח.

נחשפתי לסוחר שהתגלה לי באור יום.
יכולתי להסיק שזהו החומר הטוב ביותר
שאפשר היה השיג מזה עשורים.
ריחפתי במשך שעתיים עד לשימוש הבא.
הרגשתי שהוא שלי והוא אכן היה שלי,
מתחת למסעדה, באור היום. יכולתי
לראות את עניי החוק לוטשות בי מבטים
ומסתלקים.

עכשיו כולו שלי, וזה פשעו היחיד, היה נגיש
לכל מי שביקש ולא פחד להיכנס. החלשים
לא שורדים וגולשים חזרה לתוך המציאות החלשה.

עדיין יכולתי לראות בזווית העין חצאי בני אנוש
מגששים דרכם אל עבר הסמטה החשוכה, בדרך אל
החומר הזול והרפה שכנראה יגזור עליהם שינה
לא רציפה בקרב חצאים מסוג אחר.

נטייה מעוררת מחלוקת

לגיבור שלכם יש נטייה לבזבז כסף רב
על דברים שכנראה מעולם לא ימצאו את
לבבותיהם של השטוחים מבנינו.