שיקומו של הפרח הגוסס

ישבנו לבד על הספה והשעה הייתה מאוחרת.
כולם כבר הלכו, אבל היא נשארה. לא התייחסתי
אליה כפי שהתייחסתי למקלט הטלוויזיה,
אני לא זוכר מה זה היה. שידור חוזר.

היא דיברה גבוה וחשבה נמוך.
היא אמרה שאנשים עובדים כל החיים
בשביל מה? בשביל לשבת בגיל 50 רגל
על רגל?
הנהנתי להסכמה ובהיתי.

היא אמרה שהיא לא מאמינה במוסד
הנישואים ושהיו לה שלושה חברים
בתקופות ארוכות שהיא מאוד אהבה.
לא עניתי.

היא אמרה שאנשים רודפים אחרי
הזמן מבלי לדעת מדוע.
הנהנתי בהסכמה ובהיתי בחזה שלה.

-
הפרח האדום מעולם לא יצמח כאן,
ההתפזרות הייתה רחוקה והחלטתי
עם הכבדות הרעיונית הפרח לבטח גוסס.
היא הייתה כל מה שגבר בגילופין לא צריך
ב3:45 בבוקר לבד על הספה.
-

שאלתי אם היא מאמינה באלוהים.
היא אמרה שכן.
דרשתי להגדרה של אלוהים.
היא החלה מתפזרת בין כשלים לוגיים
שונים זמן שבהיתי בה והיא בהתה בי,
צלולה. אך לא אני.

אמרתי לה שהעולם נברא לפני 13.7
מיליארד שנה. לא בטוח שהאמנתי בזה,
לא בטוח שהיא אהבה את זה.

היא הזמינה מונית,
אני ראיתי את האור בדמותה של מישהי אחרת
שתעבוד לשיקומו של הפרח הגוסס.