כל הדרך אליה

יכולתי לעלות בזכרוני את כל
החלקים החשובים והפחות חשובים שהיו בה.
כל הדרך אליה. ראיתי לנגד עיניי את מבטה
האפל שיכול היה להמית עליי יגון או שמחה.

כל הדרך אליה.
הייתי תקוע כזומבי סומא, מנסה לשחזר את
חיוכה המאופק וקולה המטורף שניסר את מוחי
באותו בוקר של יום שני.

כל הדרך אליה.
ניסיתי לפתור את התעלומה שכבר לא הייתה קיימת.
אך ניסיתי בכל זאת. לפצח את ליבה שפוצח עשרות
פעמים בעבר.

שוב נזכרתי בחיוך שחוייך בעל כורחו,
אך עדיין עשה את העבודה.
עדיין החריב את עולמו
כשעשה דרכו אל המישהי האחרת.
בעל כורחו.