המצורע

א.
כְּאִלּוּ הָיִיתִי מְצֹרָע.
כָּךְ נָהַגְתְּ בִּי.
כְּאִלּוּ הָיִיתִי מְצֹרָע.

מַחְשָׁבוֹתַיי נָגְעוּ לְשֶלָךְ
וּלְהֶפֶךְ
מַחְשָׁבוֹתַיִיךְ נָגְעוּ לְשֶׁלִי.

אֵינֶנִּי מְצֹרָע.
וְאַתְּ, אַתְּ בְּשֶלָך.

חֵרֶף תַּצְהִירִי,
כְּהֶרְגֵּלֶךְ,
תְּכוּפוֹת נָהַגְתְּ בִּי
כְּאִלּוּ הָיִיתִי מְצֹרָע.
כְּאִלּוּ הָיִיתִי מְצֹרָע.

דַלְתִּי הַסְמוּכָה לְדַלְתֵּךְ,
שָׁאֲלָה לִשְׁלוֹמָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת
וְאָז רְחוֹקוֹת.
וְכָּך גַּם אֲנִי, כְּמַעֲשֶׂה דַלְתִּי.
וְאַתְּ, אַתְּ וְדַלְתֵּךְ,
נְהַגְתֶּן בִּי,
כְּאִלּוּ הָיִיתִי מְצֹרָע.

הִנֵּה בָּאוּ יָמִים וְדַלְתִּי לְדַלְתֵּךְ נֶאֱטְמָה
וְלִבִּי לְלִבֵּךְ כְּלַיִשׁ לַגִּ'ירָף הֶעָצֵל.
מִשְּׂמֹאל חַגָה יוֹנָה, מִיָּמִין רִחֲפָה יוֹנָה.

אָנָּא קָבְּלִי הִתְנַצְּלוּתִי הַכֵּנַה,
שֶנוֹהֵג אֲנִי בַּךְ
כְּפִי שֶנָהַגְתְּ בִּי
כְּאִלּו אֵינְךְ, וְהָיִיתְ.

ב.
הַדֶּרֶךְ נֶחְסֵמָה בְּפָנָיו.
אֵלּוּ שֶׁהִגִּיעוּ מֵרִחוּק
רָאוּ אֶת הַמַּרְאוֹת
הַקָּשִׁים.
מַה אֶתְכֶם, עָזְרוּ לְאוֹתָם אֲנָשִׁים,
עִזְרוּ לָהֶם, הֵם בְּנֵי אָדָם,
עִם רְצוֹנוֹת
וּשְׁאִיפוֹת, לְחַיִּים
אַחֲרִים.