בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום חמישי, 29 באוקטובר 2009

אל עמק הבכא

מֵהַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד לֹא רוֹאִים כּוֹכָבִים.
לַיְלָה בְּעֵמֶק הַבָּכָא. דַּעַתִי הוּסְּחָה עַל-יְדֵי
מִסְפָּר צִחְקוּקִים, רִגּוּשִׁים יְשָׁנִים מִן הֶעָבָר
שֶׁפָּג נָדַף, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ עוֹד חֵלֶק בְּשַׁרְשֶׁרֶת
הַזְּמַן הַהוֹלֵךְ וּבָא, בָּא וְהוֹלֵךְ, אֶל עֵמֶק הַבָּכָא.
___מֵהַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד לֹא רוֹאִים כּוֹכָבִים.
___אֲפִלּוּ הַכּוֹכָב הַנּוֹצֵץ בְּיוֹתֵר אֵינוֹ בַּנִרְאָה,
___שֶׁחָשַׁבְנוּ בַּיַּלְדוּת שֶׁהוּא הוּא פּוֹלָרִיס הַנּוֹדָע.

מֵהַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד לֹא רוֹאִים אֶת הַלְּבָנָה.
גַּם כְּשֶׁלִּטַּפְתְּ חֶלְקֵי גּוּפִי הַמֻּצְנָעִים בְּעֶרְגָּה,
וְלָחַשְׁתְּ לִי מִלִּים שֶׁל תִּקְוָה וְאַהֲבָה טְרוּפָה,
עִטְּרָה נוֹף נַעֲרוּת. שָׁחָה נַפְשִׁי זָקוּף גּוּפִי, גַּם לְמַרְאֶה
יָפְיֵךְ אֵדַע שֶׁאֶחָד מֵהַשּׁוֹטִים אָנֹכִי, אֶחָד מִיְּחִידִים.
___מֵהַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד לֹא רוֹאִים אֶת הַלְּבָנָה,
___גַּם אִם אַרְחִיק וְאֶקְרָא לְאֱלוֹהַּ בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִרְנָנָה,
___אֵדַע שֶׁזֶּהוּ נֵתַח גְּבִינָה צְהֻבָּה, וְאֶצְלֹל בְּדַרְכִּי
___הַסְּלוּלָה חֲזָרָה אֶל עֵמֶק הַבָּכָא.

מֵהַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד לֹא רוֹאִים אֶת הַחַמָּה,
עַל אַף גּוֹדְלָהּ. הָעוֹמְדִים מוּלִי מִתְגּוֹנְנִים מִקַּרְנֵיָהּ
וְאֵינֶנִּי חָשׁ צְרִיבָה, רַק כְּאֵב חָלוּשׁ שֶל קִנְאָה.
פּוֹגֶשֶׁת הִיא פָּנַי, דּוֹרֶשֶׁת לִשְׁמִי. צְרִיבָת שֶׁמֶשׁ קַלָּה
נָחָה עַל עוֹרִי, אֲפִלּוּ מִתְגּוֹנֵן קִמְעָה מִקַּרְנֵי הַחַמָּה
שֶׁאֵינָהּ בַּנִרְאָה. וְאַתְּ אוֹמֶרֶת, כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע הִיא
לוֹ וּכְתָבְתּוֹ לִי, אוֹת הִיא בֵּינוֹ וּבֵינִי.

מֵהַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד לֹא רוֹאִים אֶת הַחַמָּה.
וְאַתְּ חוֹלֶפֶת, חַיְכָנִית וּסְמוּקַה.
יוֹדַעַת מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה הַחֲסֵרָה.
בְּדַרְכֵּךְ אֵלָיו יֶלָווּךְ הַכּוֹכָבִים, הַלְּבָנָה וְרֶגֶשׁ
מַר.
מַר,
שֶׁל צְרִיבָה.

אין תגובות: