אפרודיטה והפייסטוס

הִיא גֵּרְשָׁה אוֹתוֹ מִבֵּיתָהּ:

הֵם טָסוּ לְפָּרִיז עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּעִקְבוֹת וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ

שֶׁל אֵרְנֶסְט הֶמִינְגְוֵי. הִיא רָצְתָה לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹפִים,

הַמִּסְבָּאוֹת וְהַמִּסְעָדוֹת, וְאֲפִלּוּ הָיְתָה מוּכָנָה

לַעֲשׂוֹת זֹאת עִם הָאֶחָד שֶׁגֵרְשָׁה מִבֵּיתָהּ, עַל אַף

נְתוּנָיו הַנַּפְשִׁיִים וְהַגּוּפָנִיִּים, עַל אַף כֹּל אֵלֶּה.

הִיא שִׁקְּרָה לוֹ בְּחֻצְפָּה:

הֵם הִתְנַשְּׁקוּ בַּסָּלוֹן לְאוֹר יָרֵחַ שֶׁלֹּא הֵאִיר כָּל כָּךְ

כְּמוֹ בְּשִׁירַת מְשׁוֹרֲרִים אֵירוֹפֶּאִים, הוּא רַק עָשָה

עֲבוֹדָה חֶלְקִית, וְלָהֶם זֶה הִסְפִּיק. וְהַלַּהַט גָּבַר וְגָבַר,

וְהָאוֹר נֶחְלַשׁ וְנֶחֱלָשׁ כְּכָל שֶׁהַזְּמַן רָדַף אַחַר לִבּוֹ,

וּלִכְאוֹרָה, נֶעֱצַר.

נִכְתְּבוּ עֲלֵיהֶם שִׁירִים רַבִּים:

          אַפְרוֹדִיטֶה:

          הַאִם זַעַפְךָ מֵעִיד עַל יוֹמְךָ?

          הֶפַייסְטוֹס:

          אֵינֶנִּי זוֹעֵף, אֶלָּא אוֹהֵב. אַהֲבָה שֶׁל גֶּבֶר

          שֶׁרָצָה בָּאִשָּׁה לְצִדּוֹ עוֹמֶדֶת, לְצִדּוֹ שׁוֹאֶלֶת.

הִיא אָמְרָה לוֹ מִלִּים יָפוֹת שֶׁקְּשׁוּרוֹת בִּרְגָשׁוֹת אֱנוֹשׁ:

אַתָּה וְאַתָּה,

וְרַק אַתָּה וְאַתָּה

לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים - אֲנִי וְאַתָּה.

גַם אִם נִרְצֶה כָּל כָּךְ, הַעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה בְּיַחַד נִחְיֶה.

אַתָּה שׁוֹמֵע אֶת קֶצֶף הַגַּלִּים שֶׁנָּתְנוּ לִי חַיִּים.

רַק לְמַעַנְךָ בָּאִים וְחוֹלְפִים.

רַק לְמַעַנְךָ מַרְעִישִׁים וּמַחֲרִישִׁים.

הוּא רָצָה לִרְאוֹת דְּמוּתָהּ:

הֵם יָצְאוּ עִם שַׁחַר לִרְאוֹת הַזְּרִיחָה, הֵם יָשָׁבוּ חָבוּקִים

וְהִיא נִרְדְּמָה כִּי לֹא שָׁתְתָה קָפֶה. הוּא אָמַר לָהּ שֶׁהִיא

יָפָה, וְהִיא חָלְמָה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: יָפֶה אַתָּה.

כְּמוֹ בְּאַגָּדָה יְשָׁנָה

שֶׁהָאֱמֶת לֹא מַפְרִיעַ לָהּ.