בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

חביון

וְעוֹד בַּקְבּוּק שְׁתִיָּה חֲרִיפָה שֶׁהִתְרוֹקֵן מִתּוֹכְנוֹ.
וְעוֹד אֲנָשִׁים מְצַפִּים לְבוֹא הַגּוֹאֵל מֵהָאַגָּדוֹת.
וְעוֹד שְׁכוּנַת פַּרְוָרִים רוֹעֶשֶׁת אוֹ שׁוֹקֶטֶת.
וְעוֹד מַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה אוֹ רַק אַחַת וִיְחִידָה.
וְעוֹד מִלִּים סוֹכֵכוֹת שֶׁל נֶחָמָה אוֹ תּוֹכֵחָה.
וְעוֹד תְּחוּשָׁה רְדוּדָה שֶׁל מְחִילָה אוֹ טִינָה.
וְעוֹד קַרְקַע פּוֹרִיָּה שֶׁנִּכְבְּשָׁה אוֹ נִנְטְשָׁה.
וְעוֹד קִרְבָה חַמָּה בֵּין שׂוֹנְאִים אוֹ אוֹהֲבִים.
וְעוֹד מְסִבַּת הַפְתָּעָה לְקְרוֹבִים אוֹ רְחוֹקִים.
וְעוֹד תְּמוּנוֹת חֲתֻנָּה שֶׁל אַהֲבַת נְעוּרִים אוֹ שִׂנְאַת הַזְּמַנִּים.

וְעוֹד תִּקְוָה וְיֵאוּשׁ, וְעוֹד יֵאוּשׁ וְתִקְוָה
לְמַשֶּׁהוּ שֶׁיָּבוֹא וְיִגְאַל, לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר, קָטָן וְזוֹחֵל,
שֶׁאֵינוֹ מַפְרִיעַ לְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה, וְאֵינוֹ נִדּוֹן
מֵרֹאשׁ לְבֵית דִּין שֶׁל בְּדוּתָה אוֹ אֲמִתָּה.
וְעוֹד אַכְזָבָה, שֶׁסִּמְּלָה יוֹתֵר מִכֹּל, הִתְמַסְּרוּת
הַלִּירִיקָן לְעוֹלָם הַחֶבְיוֹן.

אין תגובות: