בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום רביעי, 30 בדצמבר 2009

גן עדן

1.
כְּשֶׁנַּגִּיעַ לְגַן עֵדֶן, בִּרְבוֹת הַיָּמִים, נִכְתֹּב שִׁירִים
שֶׁל דָּם

נִכְתֹּב שִׁירִים לְלֹא מִלִּים וְחִיּוּב תְּחוּשַׁת הָרֶגֶשׁ,
זוּ הָרוֹדָה בִּנְשָׁמוֹת כְּלוּאוֹת בְּבִגְדֵי פְּלָדָה.
הַמִּלִּים כְּיָדַיִם הַמְּשַׁמְּשִׁים לָלוּשׁ בָּצֵק,
נִכְתֹּב בִּלְעֲדֵיהֶם, לְלֹא מִלִּים וְתַשְׁלוּם מִסִּים.

כְּשֶׁנַּגִּיעַ לְגַן עֵדֶן, בִּרְבוֹת הַיָּמִים, נִכְתֹּב שִׁירִים
שֶׁל יָם

נִכְתֹּב שִׁירִים לְלֹא שָׂפָה וְגָדֵר תַּיִל מַפְרִידָה
בֵּין מִשְׁפָּטִים, בָּתִּים אוֹ מַחְזוֹרִים.
מַמָּשׁ כְּמוֹ בָּחֲלוֹמוֹת עַל אוֹקְיָנוֹס לְלֹא אֳנִיָּה,
אוֹ יַעַר חָשׁוּךְ לְלֹא מוֹרָא מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה,
כָּךְ נִכְתֹּב שִׁירָה לְלֹא שָׁפָה וּגְדֵרוֹת תַּיִל מַפְרִידוֹת
שׁוּרוֹת / שׁוּרוֹת.

וְהַשִּׁירָה תִּשְׁקַע בְּאוֹקְיָנוֹס הָאֵינְסוֹף שֶׁל
חֲלוֹמוֹת לְלֹא הֲבָנָה וְהֶסְבֵּר, כְּפִי שֶׁלֹא נֵדַע
מַהוּ לֵב הָאוֹקְיָנוֹס לְלֹא הַכֵּלִים הַכְּבֵדִים מֵהַזְּמַנִּים
הַחֲדָשִׁים, וּכְלֵי הָעֵץ הַקַּלִּים מֵהַזְּמַנִּים הַיְּשָׁנִים,
כָּךְ לֹא נֵדַע שִׁיר לְלֹא מִלָּה.

2.
אֵיפֹה עֵדֶן וְאֵיפֹה הַגַּן, יֵשׁ שֶׁיֹּאמְרוּ, בְּהַקְבָּלָה, הֵיכָן הַגְּאֻלָּה.
אַךְ אֵינִי נוֹהֵג לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה. לְעֵת עַתָּה נִכְתֹּב שִׁירִים,
כְּפִי שֶׁהֻכְתַּב: מֵהַזְּמַנִּים הַיְּשָׁנִים, מֵהַזְּמַנִּים הַחֲדָשִׁים.

אין תגובות: