בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום חמישי, 6 במאי 2010

מַהֲלַלְאֵל

קֵינָן הֶעֱנִיק לוֹ אֶת הַשֵּׁם מַהֲלַלְאֵל, מִי הָיָה מַאֲמִין,
עוֹד לִפְנֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ וּבְרִית אַבְרָהָם אָבִינוּ.
אַךְ מַהֲלַלְאֵל לֹא הִלֵּל אֶת הָאֱלֹהִים, הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. וּמִכָּל אָשְׁיוֹת
הַמִּקְרָא מִסֵּפֶר בְּרֵאשִׁית אֶזְדַּהֶה יוֹתֵר מִכֹּל עִם
מַהֲלַלְאֵל בֵּן קֵינָן. כָּזֶה הַמְּהַלֵּל, הַנִּצָּב
בְּלֵב עֲשֶׂרֶת הַדּוֹרוֹת, אֵינוֹ מִתְהַלֵּךְ עִם הָאֱלֹהִים בַּגַּנִּים
אוֹ בְּחֲצֵרוֹת יָרָק, רַק מְהַלֵּל, מְהַלֵּל אֶת הָאֵל
עַד זְקַנְתּוֹ הַטּוֹבָה - שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים
הִלֵּל מַהֲלַלְאֵל אֶת הָאֵל, הוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, רַבִּים וְרַבּוֹת, מִשְּׁלַל נָשִׁים
וּשְׁפָחוֹת, מָסוּר לַסָּמוּי, לַלָּטֶנְטִי, אַךְ תָּמִיד מָצָא לוֹ זְמַן
לְהַצְדִּיק אֶת הַשֵּׁם שֶׁנָּתַן לוֹ בְּחִבָּה אָבִיו: מַהֲלַלְאֵל.

וּכְשֶׁנֶּכְדּוֹ, חֲנוֹךְ, הִתְהַלֵּךְ אֶת הָאֱלֹהִים, הוּא הָיָה מָלֵא
גַּאֲוָה בִּבְנוֹ, יֶרֶד, טָפַח קַלּוֹת עַל שִׁכְמוֹ,
וּלְאַחַר מִכֵּן הִלֵּל אֶת הָאֵל, כְּדַרְכּוֹ,
אַךְ לֹא הִתְהַלֵּךְ מַהֲלַלְאֵל אֶת הָאֱלֹהִים, רַק הִלֵּל
מַהֲלַלְאֵל. כְּסוּמָא מְדֻמֶּה בְּאֲרֻבָּת הַיָּמִים.

אין תגובות: