אֵינוּת

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מְאוּם. לְמַעֲשֶׂה, גַּם אֶת זֶה אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מְאוּם. הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים וְהַמַּרְאוֹת
הַנִּרְאִים, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ תַּכְלִיתָם, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַהוּתָם שֶׁל עֲצֵי הַסֶּקוֹיָה אוֹ חַיַּת הַשָּׂדֶה
בְּחָדְשֵׁי הַחֹרֶף כְּשֶׁאֵינָן נִרְאוֹת, עֲלוּמוֹת. מַה הֵן עוֹשׂוֹת.
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מְאוּם. וּבְאָמְרִי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ,
הַאִם יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת מַהוּתָם שֶׁל דְּבָרִים,
שֶׁאוֹתָם זְחוּחֵי הַלֵּב, הַמַּהְבִּילִים, נוֹהֲגִים לְהִתְהַלֵּל
בְּפָנַי עַל אוֹדוֹתָם. דְּבַר סֵתֶר בְּפִיהֶם, מְאַמְּתִים הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב
אֵינוּתָם.