חדש

חָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, אָמְרוּ מְתֵי מֵתִים.

עַל כָּךְ מְחַדֵּשׁ אֲנִי דְּבַר מָה:

כָּל חָדָשׁ אָסוּר מִכָּל תּוֹרָה. כִּי תּוֹרָה

כְּמוֹ נְמָלָה עָמְלָה,

יוֹדַעַת רַק דָּבָר אֶחָד, רַק דָּבָר אֶחָד,

רַק דָּבָר אֶחָד, הַרְבֵּה פְּעָמִים רַק דָּבָר אֶחָד,

וְגַם מִלָּה יְחִידָה יוֹדַעַת מַשְׁמָעוּתָהּ

וְרַק אוֹתָהּ.

לָאָדָם הַנָּבוֹן כּוֹבָעִים בִּגְוָנִים שׁוֹנִים,

אֶחָד לְכָל עוֹנָה בַּשָּׁנָה,

וְלָבָן אָסוּר מִן הַשָּׁחֹר

וְאָסוּר אָסוּר מִן הַמֻּתָּר

וּמוֹתַר הָאָדָם הַנָּבוֹן מִן הַבְּהֵמָה וְכָל הַשְּׁאָר

רַק 

בַּמִּלָּה הַכְּתוּבָה,

רְאוּ כּוֹחָהּ בַּמִּבְדֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לְהָמִית מִבְדֶּה

אַחֵר.