א.
גלוי
הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַסְבִּיר אַחַת וּלְתָמִיד מַשְׁמָעוּת הַנֵּס.
תְּחִלָּה, נֵס זוֹ מִלָּה בְּשָׂפוֹת רַבּוֹת שֶׁאֵינִי
יָכֹל כָּאן לִפְרֹט.
וּלְמִלָּה
זוֹ פָּן אֶחָד וְיָחִיד שֶׁהוּא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בְּטוּבוֹ בְּכָל אוֹתָן
שָׂפוֹת רַבּוֹת.
אַךְ
קָצְרָה יָדִי מִלְּהַסְבִּיר אֶת הַפָּן הָאֶחָד וְהַיָּחִיד בְּשׁוּרוֹת קְצוּבוֹת
אֵלֶּה.
לְשֵׁם
כָּךְ יֵשׁ לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת אוֹ לָלֶכֶת רָחוֹק עָמֹק בַּזְּמַן,
אַלְפֵי
שָׁנִים אֲחוֹרָה, עוֹד בְּטֶרֶם תָּפְחָה גֻּלְגֹּלֶת אָדָם
אוֹ
הַרְבֵּה שָׁנִים קָדִימָה, הַרְבֵּה אַחֲרֵי שֶׁנֵּלֵךְ מִכָּאן לְמָקוֹם אַחֵר.
לָכֵן
אֶסְתַּפֵּק עַתָּה בְּהֶסְבֵּר מַשְׁמָעוּת הַנֵּס בִּלְבַד. כִּי נָכוֹן לַהוֹוֶה
אֵין
אֶפְשָׁרוּת שְׁנִיָּה.
ב.
נסתר
עִוֵּר
צְבָעִים מַבִּיט
בְּאִירוּס הָאַרְגָּמָן בְּגִנָּתוֹ.
הַסָּגֹל לוֹכֵד עֵינָיו
כִּלְבִיאָה אֶת טַרְפָּהּ.
שָׁעוֹת
יוֹשֵׁב הוּא מוּלוֹ בּוֹהֶה
מִתְבַּשֵּׂם וּמֵרִיחַ וְשָׁב לְבֵיתוֹ.
מְסֻפָּק כְּאֶתְמוֹל מְסֻפָּק כְּשִׁלְשׁוֹם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה