כל היום וכל הלילה

וְזֶה זְמַן חֵרוּתֵנוּ הַמַּפְתִּיעַ כְּהֶרְגֵּלוֹ,

מֵהַחַלּוֹן שְׁקֵדִיּוֹת מִתְיַפּוֹת

חֲצָאִיּוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת

וַאֲנִי

כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה

יוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב

חוֹשֵׁב וְיוֹשֵׁב וְהוֹלֵךְ

וְאָז שׁוֹכֵב וְשׁוּב חוֹשֵׁב

מִי, כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה,

עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמֶּנִּי?

אֲפִלּוּ הָאֵלִים כָּל הַיּוֹם רַק יוֹשְׁבִים

וְשׁוֹכְבִים וּמְכַלִּים,

לֹא עוֹצְרִים בְּאָדֹם,

מְצַיְּנִים רָשָׁע בְּמִשְׁבֶּצֶת הֶחָכָם,

וְחָכָם בְּמִשְׁבֶּצֶת

הַחֻלְצָה שֶׁנִּתְלְתָה וְנִשְׁכְּחָה וְהִתְקַשְּׁתָה כְּסֶלַע מִיְּמֵי מְתוּשֶׁלַח.

פסח תשע"ב