רומנטיקה חקלאית

פַּחַד גָּדוֹל הוּא לָשֶׁבֶת וּלְהַבִּיט סָבִיב

בִּשְׁנַיִם. כְּמוֹ זוּג צִפֳּרִים קְטוּעַ כְּנָפַיִם

הַמְּנַסֶּה לָצֵאת מֵעֵבֶר לִתְמוּנַת הָאָבִיב

פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁנִּתַּן סְתָם לַעֲצֹם עֵינַיִם

לְשַׁקֵּר בְּעוֹלָם רָחוֹק וּלְשַׁכְנְעוֹ בְּכֹחַ

פַּחַד גָּדוֹל מְשַׁתֵּק וּמַקְפִּיא דָּם הִרְהוּרֵינוּ

רוֹכְבוֹת אוֹפַנַּיִם חוֹצוֹת כְּרוֹקְמוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב תְּפִלָּתֵנוּ

אֶת וַאֲנִי מְבַקְּשִׁים עָתִיד כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ.

לְעִתִּים מִתְעוֹרְרִים טֶרֶם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ

לִפְנֵי רַעַשׁ מְנוֹעֵי מְכוֹנִיּוֹת וְאוֹטוֹבּוּסִים

בִּזְמַן שֶׁהוֹפֵךְ הָרָקִיעַ מִשָּׁחֹר כֵּהֶה לְשָׁחֹר בָּהִיר

אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת תְּשׁוּבָה אַחַת שֶׁאֵין בִּי

עַל מֵאָה שְׁאֵלוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי. כָּךְ שׁוֹתֵל אֲנִי עֶצֶב

בִּשְׂדוֹת עֵינַיִךְ, כְּחַקְלָאִי הַמַּמְתִּין לְעוֹנַת הַגְּשָׁמִים.