השמיים נופלים עליי ואני

עוֹלֶה מִן הַמַּחְתֶּרֶת אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהָלְאָה מִשָּׁם

הָרְחוֹבוֹת רֵיקִים עַכְשָׁו בְּחֶלְקֵי גּוּפִי הַשְּׁבוּרִים

נִשָּׂאִים עַל גַּלֵּי אוֹקְיָנוֹס מִפְלַצְתִּיִּים נוֹחֲתִים

הֵם רָצוּ לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר מְיֻחָד קְדֻשַּׁת הָעָם

חֻלְשָׁה הִיא בְּחֹסֶר הַיְּכֹלֶת לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה מִשָּׁם

לְהִתְרַסֵּק וְלִשְׁאֹל עַל אוֹדוֹת הַקִּיּוּם וְהַיּוֹמְיוֹם 

הַשָּׁמַיִם נוֹפְלִים עָלַי וַאֲנִי רוֹקֵד וּמְזַמֵּר וְכוֹתֵב וְכוֹתֵב

עוֹלָם שׁוֹקֵק חַיִּים בַּחוּץ, רַגְלַי מֵעֵץ, יָדַי שָׁלוֹם