From fairest creatures we desire increase
William Shakespeare
הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים בָּעוֹלָם מִתְרַבִּים
בַּקֶּצֶב הַמָּהִיר בַּקֶּצֶב הַבָּהִיר
וְהֵם עוֹבְרִים בִּרְחוֹב יָשָׁן פּוֹשְׁטִים
יָדַיִם וְלוֹטְשִׁים עֵינַיִם תָּדִיר
הַיָּם עוֹדוֹ רָחוֹק וְחוֹמַת הַסֻּלְטָאן
מִתְפּוֹרֶרֶת בְּהוֹל הַנֶּפֶשׁ הַיְּתוֹמָה
בְּקֶצֶב הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁבָּעוֹלָם
הַמִּתְרַבִּים וּמִתְרַבִּים פּוֹגְשִׁים סֶלַע
עַתִּיק קֵן הַחִידוֹת. לֹא נִתַּן לַחֲדֹר
אֶל דִּבְרֵי הַסֶּלַע. וְיֹאמַר הַסֶּלַע:
קַח אוֹתִי מִכָּאן אֶל הֶהָרִים שֶׁל זֶלְדָה
קַח אוֹתִי מִכָּאן אֶל הַוּוּרְטֶקְס שֶׁל עֶזְרָא
אֶל נְקֻדַּת הַשִּׂיא הַנּוֹשֶׁרֶת אַרְצָה
מִסְתַּתֶּרֶת מֵאָחוֹר מַצְנִיעָה אוֹרָהּ
טוֹוָה פֶּה מִצְטַנֶּפֶת בְּחָלָל טָמֵא
וְאֵין שְׂפַת־אָב וְאֵין שְׂפַת־אֵם וְעַכְשָׁו
בְּרִקּוּד עִוֵּר הִיא מוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל
שְׂדוֹת רִבּוּי מִתְרַחֵק וְהוּא מְלַקֵּט
בְּיָדַיִם קָשׁוֹת אוֹתוֹת קוֹלוֹת וְצוּרוֹת
מַעְתִּיק וּמַשְׁלִים מַעְתִּיק וּמַשְׁלִים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה