בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

בפינת עיר

וּפָגַשְׁתִּי בָּהּ
כְּתוּבָה כְּאִלּוּ קֶסֶם הָאֵל נָח עַל כַּפּוֹת יָדָהּ.
וְקִנֵּאתִי בָּהּ, אוֹ בְּיוֹצְרָהּ. לְמַעֲשֶׁה, קִנֵּאתִי לָהּ.
רָצִיתִי לִהְיוֹת קָרוֹב אֵלֶיהָ מְעַט [לָחוּשׁ בְּגּוּפָהּ],
שֶׁתַּרְגִּישׁ בִּנוֹכְחוּתִי כְּשֶׁיוֹצְרֶיהָ הַגֵּאִים הַמְּשֻׂפָמִים
לֹא יִהְיוּ בַּסְּבִיבָה, וְאָז הִיא, אוּלי, תִּרְצֶה
לִהְיוֹת, וְלוּ לְרֶגַע דַּל, עִם הַשָּׁקֵט הַהוּא שֶׁיָּשַׁב בְּפִנַּת עִיר,
וּבָהָה בְּלִבָּהּ הַפָּרוּץ לִרְוָחָה.

אין תגובות: