יום שישי, 18 בדצמבר 2009

סירת דיג

אִלּוּ הָיִיתִי יָכֹל
הָיִיתִי עוֹטֵף אֶת לִבִּי בְּנְיַר
עֲטִיפָה כָּסוּף שֶׁל קְרֶמְבּוֹ.
הַכֹּל הָיָה נִרְאָה כָּל כָּךְ אַחֶרֶת.
כִּי אָז,
כְּשֶׁהָיוּ נוֹקְשִׁים בַּדֶּלֶת הַסְּגוּרָה, כְּהֶרְגֵּלָהּ,
לֹא הָיָה חֲשָׁשׁ, אוֹ סְתָם בֶּהָלָה, שֶׁתִּפָּגֵם
הַלִּבָּה הָרַכָּה.

אִלּוּ הָיִיתִי יָכֹל
הָיִיתִי מַקִּיף אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים עִם סִירַת דַּיִג פְּשׁוּטָה.
הַכֹּל הָיָה נִרְאָה כָּל כָּךְ אַחֶרֶת.
כִּי אָז,
כְּשֶׁהָיוּ נוֹקְשִׁים בַּדֶּלֶת הַסְּגוּרָה, הַבְּדִידוּת
הָיְתָה כְּכָל תּוֹפָעוֹת הָאָדָם. מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג