יום שלישי, 1 בדצמבר 2009

ימי חלם

הִיא לֹא אִתִּי.
הִיא תֵּשֵׁב בְּפִנַּת חֶדֶר.
הִיא אָמְרָה מִלִּים שֶׁל יְחִידוּת.
הִיא לֹא אִתִּי, גַּם לֹא עַכְשָׁו.

תָּר אַחַר.
תָּר אַחַר שְׁגִיאוֹת נֶאֱלָמוֹת.
תָּר אַחַר שְׁגִיאוֹת נֶאֱלָמוֹת, אוֹבֵד עֵצוֹת
בִּסְבַךְ יְמֵי חֶלֶם

מֶלַח הָאָרֶץ עִם סֻכָּר הַמְּדִינָה
בְּשֻׁלְחָן אֶחָד, תַּחַת קוֹרַת עֵץ,
יַשְּׁבוּ לְמַשְׁמָע נְגִינָה.
כְּמוֹ סִפּוּר אַגָּדָה, בּוֹ הַגִּבּוֹרִים
הָרָאשִׁיִים נִשְׁמָרִים תַּחַת קוֹרַת עֵץ
מֵהָמוֹן מִתְפָּרְחֵחִים.

הִיא לֹא אִתִּי.
הִיא תֵּשֵׁב בְּפִנַּת חֶדֶר.
הִיא אָמְרָה מִלִּים שֶׁל יְחִידוּת.
הִיא לֹא אִתִּי, גַּם לֹא עַכְשָׁו,
כְּשֶׁצִּפרִים מְזַמְּרוֹת שִׁירַת סְתָו.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג