שמלה כחולה

אֲנִי מוֹדֵד לִירוּשָׁלַיִם שִׂמְלָה כְּחֻלָּה הֲדוּרָה בִּקְפִידָה,

אֵין הִיא הַכַּלָּה הֲכִי יָפָה, לֹא שַׂחְתִּי בְּקוֹל רָם,

גַּם לֹא הַשְּׁנִיָּה הֲכִי יָפָה, קוֹלִי נָדַם,

עוֹרָהּ קָמוּט וּלְחָיֶיהָ חִוְּרוֹת כְּנִכְלָמוֹת,

מָה נַעֲשֶׂה לְכַלָּתֵנוּ יְרוּשָׁלַיִם הַבָּלָה

בְּיוֹם שִׂמְחָתָהּ. מַה. אֲנִי מוֹדֵד לָהּ שִׂמְלָה כְּחוֹלָה

וְהִיא בְּפּוֹזָה מַרְשִׁימָה אֶל מוּל הַמַּרְאָה

מְרִימָה גַּבָּה וְנוֹעֶצֶת אֶת חֶרֶב הַהִיסְטוֹרְיָה

שֶׁל פָּנֶיהָ בְּעֵינַי וַאֲנִי נוֹפֵל בִּשְׁבִי קוֹרוֹתֶיהָ

הַמְּאֻבָּקִים לְמוּדֵי הַתְּלָאוֹת

כְּשֶׁמְּגִנֶּיהָ הַמְּסוּרִים עוֹשִׂים לִי כָּבוֹד אַחֲרוֹן

מַרְאִים לִי בְּדִיּוּק אֶת מְקוֹמִי הָאָמוּל בְּסִפְרֵי הַזִּכרוֹנוֹת.