המדרגות עליהן עליתי בדרך לבית הספר נבנו
על ידי פועלים. הפועלים לא הכירו אותי ואני לא אותם. המדרגות שכחו אותי ואני לא
אותן. עכשיו הן מטפסות על גבי, על עיניי, יוצרות שתי וערב עליות וירידות במורד
גופי בעליות והירידות של חושי, כמו בציור של אֶשֶׁר. יש לי חדר גדול בביתי ובו
תמונות של מדרגות שצילמתי, כמו שתולים תמונות של אבא, אמא, אחים, אחיות, ספסלים,
מדרגות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה