קול קורא לשריפה

אוּצוּ חוּשׁוּ כֻּלְּכֶם הֲמוֹנְכֶם

לִשְׂרֹף סִפְרֵי שִׁירָה

בַּכִּכָּר הַמֶּרְכָּזִית

בַּכִּכָּר הַצּוּרָנִית תּוֹרָנִית

וְנָשׁוּב יַחְדָּו הַבַּיְתָה

לֹא עֲיֵפִים אַךְ מְרֻצִּים.

הַשִּׂיגוּ רְכִיבִים לַהֲכָנַת טֶמְפֶּרָה

נָעִים לוֹמַר טֶ מְ פֶּ רָ ה

וּלְאַחַר מִכֵּן צַיְּרוּ בְּטֶמְפֶּרָה

אֵשׁ אֵשׁ מְדוּרָה

וְסֵפֶר שִׁירָה

וְאֶת כֻּלְּכֶם הֲמוֹנְכֶם פּוֹעֲלִים בְּדִיּוּק מַרְשִׁים

אַחַר דַּף הַהוֹרָאוֹת הַמְּצֹרָף.

דַּף הַהוֹרָאוֹת הַמְּצֹרָף:

לֵךְ. בּוֹא.

קַח. תֵּן.

הַב. הַב.

הַאֲמֵן.

שְׁכַב.

רְצֵה.

קַוֵּה.

בַּקֵּשׁ.

עֲשֵׂה.

הַפְסֵק לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת לִזְמַן מַה.

אֶת שְׁאֵרִית זְמַנְּךָ

נַצֵּל לְשִׁנּוּן

וַחֲזָרָה לְלֹא הֲפוּגָה.

לְלֹא מוּעָקָה.

רחמים שלא ברא האלוהים

כְּשֶׁאֱלֹהִים מְרַחֵם עַל הָאָדָם

וּמְבַטֵּל גְּזֵרוֹת גְּזוּרוֹת

הוּא נוֹטֶה לַעֲרֹג אֶל הֶעָבָר.

וְאֵין הוּא עוֹרֵג מָצוּי, הוּא עוֹרֵג בְּלַהַט, כְּמוֹ אָז,

עִם סַכִּין בֵּין שִׁנָּיו, בְּפֶה זָב דָּם אָדָם,

בִּתְפִלָּה לְהִכָּנֵס לָעַמּוּד הָרִאשׁוֹן,

לְהִשָּׁאֵר בַּכּוֹתָרוֹת שְׁלוֹשָׁה אַרְבָּעָה יָמִים לְפָחוֹת,

עַד מִשְׂחָק הַשַּׁבָּת וַחֲסַל.

וְאֶת קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹרֵר בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת (אַתָּה לְיָמִין – אַתָּה לִשְׂמֹאל),

חֲמִשָּׁה דַּרְדַּקִּים – כְּדַאי

עִם אֲבִיהֶם – עָדִיף

בַּחֲדַר אַהֲבָה הַהוֹפֵךְ מַלְכֹּדֶת אֵשׁ בְּרַחֲמֵי שָׁמַיִם,

רַחֲמִים שֶׁלֹּא בָּרָא הַשָּׂטָן.

וּכִבְמַטֵּה קֶסֶם יָשָׁן:

חוֹרְשֵׁי אֲדָמָה חוֹלִית נוֹתָרִים בְּהַבְלוּתָם בְּתִפְלוּתָם,

שָׁבִים וּמְשַׁבְּחִים "הַלְלוּיָה"ּ. מִתְקַשִּׁים לְהַבְחִין בֵּין שָׁחֹר

לְלָבָן, בֵּין חֶשְׁכַת הָאֶתְמוֹל לְאוֹר הַמָּחָר.