לעת עתה אתה

לְעֵת עַתָּה מָטוֹס מַמְרִיא;

לְעֵת עַתָּה מָטוֹס נוֹחֵת.

לְעֵת עַתָּה עֲתֶרֶת דַּרְדַּקִּים;

לְעֵת עַתָּה מְנֻוָּנִים.

לְעֵת עַתָּה שֶׁמֶשׁ וַעֲנָנִים;

לְעֵת עַתָּה יָרֵחַ וְכוֹכָבִים.

לְעֵת עַתָּה בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת;

לְעֵת עַתָּה עִיֵּי חֳרָבוֹת.

לְעֵת עַתָּה אֲנִי; לְעֵת עַתָּה אֵינִי.

לְעֵת עַתָּה שָׁבוּי; לְעֵת עַתָּה רָפוּי.

לְעֵת עַתָּה אֵינוּת וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה;

לְעֵת עַתָּה אַתָּה.

זיוף: זהות קוסמופוליטית

"אני אזרח העולם"

נתן זך, 1948

"אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה,

התרבות המערב־אירופאית,

ואלה באים מהמערות"

נתן זך, 2010

מְשׁוֹרְרִים וּפִילוֹסוֹפִים אוֹהֲבִים לוֹמַר שֶׁהֵם אֶזְרָחֵי הָעוֹלָם.

אִם כָּךְ, אֲנִי אוֹהֵב לוֹמַר שֶׁאֲנִי אֶזְרָח סוּג בֵּית

שֶׁל פִילוֹסוֹפִים וּמְשׁוֹרְרִים הַטּוֹעֲנִים שֶׁאֵינָם אֶזְרָחֵי הָעוֹלָם.

אֲנִי אֶזְרָח שֶׁל הָגוּת קְטַנָּה הַמְּשֻׁתֶּפֶת לִטְרִילְיוֹנֵי תָּאֵי גּוּפִי:

הָעוֹלָם מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מְקוֹר הִזְדַּהוּת, הוּא קֵן עוֹנָתִי

בּוֹ מְקַנְּנִים אִישׁ וְאִשָּׁה לְעֵת עַתָּה, וּלְעִתִּים מִשְׁתַּעַשְׁעִים

בַּמַּחְשָׁבָה הַנִּיהִילִיסְטִית, שֶׁהִנֵּה הֵם בְּתוֹךְ וּמֵעַל הַכָּל:

שֶׁהֵם הָאֶזְרָחִים הַחֲסוּדִים שֶׁל הָעוֹלָם הַפּוֹלֵט אוֹתָם כְּעָשָׁן

שָחֹר סָמִיךְ מֵאֲרֻבָּה בְּמַחֲנֶה הַכְּלָיָה אַאוּשְׁוִיץ בִּירְקֵנְאַאוּ.

השיר מוקדש בעיקר למשורר/פילוסוף פרופ' נתן זך,

אך לא רק.

עָקָר בָּרוּא

כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שֶׁאֵינִי מַצְלִיחַ לִבְרֹא.

בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי אֱלֹהִים הָיָה זָקוּק לִמְנוּחָה מֵהַבְּרִיאָה,

אֲנִי מַתְחִיל לִבְרֹא בְּדִיּוּק בַּיּוֹם הַזֶּה;

מִשָּׁם הִיא יוֹצֵאת וּמִסְתַּעֶפֶת בְּחָלָל הָאֲוִיר.

אַךְ כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שֶׁאֲנִי עָקָר.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֱלֹהִים הָיָה פְּעַלְתָּן וּבַעַל הֲנִיעָה גְּדוֹלָה,

אֲנִי יוֹצֵא לְחֹרֶשׁ יַם-תִּיכוֹנִי בְּעוֹנַת הַגְּשָׁמִים,

מְחַפֵּשׂ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלָה בֵּין הַטִּפּוֹת, מַבִּיט

מַעְלָה וְהֵן מְרַצְּדוֹת בְּעֵינַי וּמְשַׁבְּשׁוֹת

יְכָלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת בְּחָלָל הָאֲוִיר.

אֲנִי מַתְחִיל לְשָׂעֵף בַּיּוֹם הַזֶּה, וּבַיָּמִים הָאֲחֵרִים

אֲנִי בּוֹרֵא אֶת זֶה, מֵחָדָשׁ. הַכָּל מֵחָדָשׁ.

אַךְ כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שֶׁאֲנִי עָקָר.

תְּעוּקָה

What kind of place is this? It's beautiful:

Pigeons fly, women fall from the sky!

I'm moving here! – Life is Beautiful, 1997

בְּבַגְרוּת הִתְבָּאֵר הַדָּבָר. אֵינֶנִּי מִיזַנְתְּרוֹפּ כְּלָל וּכְלָל.

בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵינָם מַזְכִּירִים לִי אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם צוּרָה,

כְּבָר לֹא מְטִילִים בַּלָּהָה. לְהֶפֶךְ.

כְּכָל שֶׁהַתְּעוּקָה גּוֹאָה וְשׁוֹטֶפֶת

וְהַצִּפרִים אֶת דַּרְכָּן עוֹשׂוֹת אֶל הַמַּאֲכֶלֶת,

כִּמְעַט תָּמִיד תּוּכַל לִמְצֹא אָדָם רָחוֹק בְּפִיר הָאֲדָמָה,

מַמָּשׁ לְיָדְךָ, שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּל שְׂפָתָיו "זֶה בְּסַךְ הַכֹּל תְּעוּקָה".

זֶה בְּסַךְ הַכֹּל חַיִּים, הַמַּחְמִּירִים מוֹסִיפִים.

נפלאות התבונה

פַּעַם, בַּתָּנָךְ וּבַתַּלְמוּד, כַּדּוּר הָאָרֶץ הָיָה שָׁטוּחַ

בַּעַל כְּנָפַיִם הֲדוּרוֹת וּקְצָווֹת מְרֻחָקִים

וּבַשָּׁמַיִם שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת

דַּרְכָּם נִכְנָסוֹת הַשְּׁמָשׁוֹת וְיוֹצֵאת מְאִירוֹת וּמַחְשִׁיכוֹת.

בְּעוֹלָם כָּזֶה גַּם אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת.

הסכסוך היהודי-פלסטיני במבטא ערבי קל

פָּגַשְׁתִּי עֲרְבִי-נוֹצְרִי הַמִּתְגּוֹרֵר סָמוּךְ לְשַׁעַר שְׁכֶם.

בֶּעָבָר הָיָה דַּיָּל בָּרוֹיָאל ג'וֹרְדֶנְיָאן

וּבִקֵּר בְּעֶשְׂרוֹת עָרִים מֶרְכָּזִיּוֹת בָּעוֹלָם. נְיוּ יוֹרְק לְמָשָׁל.

עַתָּה שְׂעָרוֹ אָפֹר והוּא עָסוּק בְּאֲמִירוֹת כְּמוֹ

"קַל לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה; קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת הַשְׁלָמָה"

בְּאַנְגְּלִית מְתֻבֶּלֶת בְּמִבְטָא עֲרְבִי קַל.

הוּא לֹא הִצְבִּיעַ בְּפָנַי עַל אֲשֵׁמִים וּמִי הִתְחִיל אֶת הַכָּל,

רַק הִתְאוֹנֵן עַל הַסֶּבֶל, הַקֹּשִׁי וְהַהֲמֻלָּה

הַלֹּא מֻצְדֶּקֶת, לְדִידוֹ, סְבִיב הָעִנְיָן הַגָּדוֹל וְהַמּוֹרָא:

"בְּנְיוּ יוֹרְק הַמַּצָּב הָיָה קָשֶׁה יוֹתֵר" אָמַר בְּמִבְטָא, וְלָבֶטַח הִתְכַּוֵּן

לִתְקוּפַת טְרוֹם כְּהֻנַּת רוּדוֹלְף ג'וּלְיָאנִי.

"כַּמָּה יָפָה הַזְּרִיחָה מִמִּזְרָח לְהַר-הַבַּיִת"

אָמַר, בְּאַנְגְּלִית מְתֻבֶּלֶת בְּמִבְטָא עֲרְבִי קַל,

וַאֲנִי הִסְכַּמְתִּי וְלָבֶטַח הִתְכַּוַּנְתִּי לַתְּקוּפָה הָעַרְמוּמִית

הַמִּתְבּוֹשֶׁשֶׁת לַעֲלוֹת עַל הָאַלְמֵימָר הַקָּדוֹשׁ.

אשתי החמישית

אִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה אִשָּׁה נָאוָה וַחֲטוּבָה.

אִשְׁתִּי הַשְּׁנִיָּה תַּבִּיט בַּמַּרְאָה וּתְנַסֶּה

לְהִדַּמּוֹת לְקוֹדַמְתָּהּ.

אִשְׁתִּי הַשְּׁלִישִׁית תַּעֲלֶה אֶת תְּמוּנַת הָרִאשׁוֹנָה

וְהַשְּׁנִיָּה בְּאֵשׁ הַלֶּהָבָה, וּתְבַקֵּשׁ יָפֶה

שֶׁאֶשְׁכְּחֵן כְּפִי שֶׁנִּשְׁכְּחָה יַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה לִפְנֵי אֶלֶף

שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע.                     

אִשְׁתִּי הָרְבִיעִית תִּהְיֶה מְמֻשְׁמַעַת וְקַלָּה,

הִיא תַּעֲסֹק בְּאִסּוּף חֹמֶר אַרְכִיּוֹן עַל הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה

וְהַשְּׁלִישִׁית, וְתִשְׁכַּח לְרֶגַע שֶׁהִיא, הָיְתָה,

אִשְׁתִּי הָרְבִיעִית.

הנצחה

אֲנִי דּוֹר שֵׁנִי בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

עִם הַסֶּבֶל הַהִיסְטוֹרִי שֶׁלִּי מִישֶׁהוּ אַחֵר כְּבָר הִתְמוֹדֵד.

אֵינִי יָכֹל לְהִתְלוֹנֵן בִּפְנֵיכֶם אַבִּירֵי הַתְּשׁוּעָה,

טוֹבֵי בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֲדָמָה.

מֶלַח הָאָרֶץ וְסֻכָּר הַמְּדִינָה.

אִם אֶקַּח לָכֶם אֶת הַנְּתִינָה, בְּשַׁבְרִיר שֶׁל כְּתִיבָה,

לֹא יִשָּׁאֵר מִכֶּם דָּבָר. עֵירֹמִים תִּהְיוּ.

אֲנִי דּוֹר שֵׁנִי בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

וְאִם תִּקְּחוּ לִי אֶת הַהַנְצָחָה לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי דָּבָר,

לֹא קֶבֶר וְלֹא אֵפֶר.

צחקוק האבות (פרשת לך לך)

כְּשֶׁאַבְרָם וְשָׂרַי יָרְדוּ מִצְרַיְמָה מִפְּנֵי הָרָעָב,

וְלֹא בִּפְקֻדַּת הַמְּצַוֶּה,

סֵרְבָה שָׂרַי בְּכָל תֹּקֶף לְבַקָּשַׁת אַבְרָם אִישָׁהּ

לְהַעֲמִיד פְּנֵי אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה.

כָּךְ בְּדִיּוּק אָמְרָה שָׁרַי:

"כְּשֶׁאֶהְיֶה אֲחוֹתְךָ הַקְּטַנָּה יִקְּחוּנִי לְאַרְמוֹנוֹ

שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְשָׁם אֶפְגֹּשׁ אִשָּׁה מִצְרִית,

אִשָּׁה יְפַת-תֹּאַר, שֶׁעִם הַזְּמַן וְיִתְגַּלֶּה הַשֶּׁקֶר

אָבִיא אוֹתָהּ שֶׁתִּהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה, מִמֶּנָּה יַפְרֶה וְיַרְבֶּה זַרְעֲךָ בָּאָרֶץ,

וּמַה עָלַי יִהְיֶה אַבְרָם? מַה עָלַי יִהְיֶה?"

וְכָךְ בְּדִיּוּק עָנָה אַבְרָם:

"שִׁפְחָתֵךְ תִּהְיֶה בְּיָדֵךְ, וְאַתְּ תַּעֲשִׂי לָהּ אֶת

הָרַע וְהַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ. וּכְשֶׁנַּזְקִין וּנְבַלֶּה יִפְתַּח אֱלֹהִים אֶת רַחֲמֵךְ

וַאֲנִי אֶצְחַק וְאֶצְחַק, וְאַתְּ בְּתֻמֵּךְ וְיָפְיֵךְ

תְּצַחְקְקִי רַק בַּסִּדְרָה הַבָּאָה וְתַכְחִישִׁי נִמְרָצוֹת,

עַל זֶה עוֹד יִכְתְּבוּ, שָׁרַי אֲהוּבָתִי, אֶת צִחְקוּק הָאָבוֹת"

שכחון בשישים מילים ספורות היטב

לֹא יָרַד גֶּשֶׁם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּכִּכָּר

וְגָם לֹא שֶׁלֶג וּבָרָד.

חֵילוֹת פָּרָשִׁים לֹא הִקִּיפוּ אֶת הָאֵזוֹר

בְּמַטָּרָה מְשֻׁתֶּפֶת אַחַת.

הֲמוֹן אָדָם לֹא הִבִּיט לַיֵּאוּשׁ בָּעֵינַיִם וְנִכְנַע.

נוֹטְרִים מְזֻיָּנִים לֹא עָמְדוּ

כַּיָּאוּת עַל מִשְׁמָרָם.

לֹא יָרַד גֶּשֶׁם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּכִּכָּר

וְגָם לֹא שֶׁלֶג וּבָרָד.

וְהַמִּדְרָכָה לֹא נוֹתְרָה נְקִיָּה מִדָּם אָדָם

שֶׁהָרְבִיב הַמִּתְיַפֵּחַ, שֶׁיָּרַד לְמָחֳרָת,

לֹא יָסִיר וְיִגְאַל, כְּדֵי שֶׁלֹּא נֹאמַר "נִשְׁכָּח".

המשובה הגרמנית

בַּמּוֹשָׁבָה הַגֶּרְמָנִית בִּיְרוּשָׁלַיִם לֹא

תִּשְׁמַע עִבְרִית וְלֹא גֶּרְמָנִית,

מִדֵּי פַּעַם תִּשְׁמַע צָרְפָתִית וְהַרְבֵּה

מְאֹד אַנְגְּלִית

בַּמּוֹשָׁבָה הַגֶּרְמָנִית

עַכְשָׁו, לְאַחַר סֶרֶט שׁוֹאָה, אָנוּ מִתְהַלְּכִים

בִּרְחוֹבוֹת הַמּוֹשָׁבָה הַגֶּרְמָנִית אֶל הַפִּיצֶרִיָּה

הָאִיטַלְקִית שֶׁבְּדִיּוּק נִפְתְּחָה בְּפִנַּת

רְחוֹב הוֹמֶה.

מפריחי הפרפרים

אֵינִי אוֹהֵב אֶת

הַבְּעָלִים הַבִּלְעָדִיִּים

שֶׁל הַפַּרְפַּרִים

בְּמִגְוָן הַצְּבָעִים.

בַּמִּזְבָּלָה, כְּשֶׁהָעִפּוּשׁ עוֹלֶה,

הֵם מְשַׁחְרְרִים

אֶת אוֹצָרָם הַבִּלְעָדִי

וּמִתְפָּאֲרִים.

מַפְרִיחֵי הַפַּרְפַּרִים

הַסַּסְגּוֹנִיִּים מְרַפְרְפִים

מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחֹשֶׁךְ בְּיוֹם שֶׁמֶש.

דְּרוּכִים לִפְעֻלָּה.

וּבְאֵין מִזְבָּלָה זְמִינָה

יְרַפְרְפוּ רָחוֹק

כְּדֵי לְהִתְפָּאֵר בְּצִבְעוֹנִיּוּת

אוֹצָרָם.

דְּעוּ לָכֶם,

הֵם הָאֲנָשִׁים הַנֶּאְדָּרִים בְּיוֹתֵר

עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ.

התערוּת

זֶה כָּלָה לְלֹא אַתְרָאָה מֻקְדֶּמֶת.

אַתְּ מִתְמוֹסֶסֶת לְתוֹכְכֵי קִרְבִּי.

מֵהַחַלּוֹן עָגוֹת עוֹנוֹת הַשָּׁנָה כִּמְחוּגָה סְדוּרָה,

קוֹרְצוֹת לִי לְהִתְקָרֵב, לְהִתְעָרוֹת.

אֲנִי מִתְקַפֵּל לְאַרְבַּע וְלוֹחֵשׁ שֶׁאֵין

זֶה מַתְאִים עַכְשָׁו,

אֲנִי נִשְׁאַר פֶּה לְעֵת עַתָּה,

אוֹטֵם אֶת הַחַלּוֹנוֹת וְנוֹעֵל אֶת הַדְּלָתוֹת,

אֲנִי נִשְׁאַר פֶּה עַד לְהוֹדָעָה חֲדָשָׁה.

אהבתי הראשונה

אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה

כְּאַהֲבָתִי הַשְּׁנִיָּה.

בְּגִילִי אֵין עוֹד טַעַם לְהִתְיַפְיֵף וּלְחַפֵּשׂ

תֵּרוּצִים נִלְעָגִים.

אֲנִי מִסְתַּלֵּק מִכָּאן בְּרֶגַע זֶה.

אַל תִּקְרְאִי בִּשְׁמִי, אֲנִי מִסְתַּלֵּק.

אֶת פָּנַי לֹא תִּרְאִי עוֹד,

וּבִשְׁמִי לֹא תִּקְרְאִי בְּקוֹל מְבַקֵּשׁ

אָהֲבָה.

                

אַתְּ טוֹרֶקֶת אֶת הַדֶּלֶת וּמִתְבּוֹדֶדֶת,

מְחַכָּה שֶׁאַגִּיעַ. מִי אַתְּ, אֲנִי שׁוֹאֵל. מִי אַתְּ

אִמְרִי לִי בְּבַקָּשָׁה.

אחרים (פרשת נח)

מֵחַלּוֹן גּוֹרֵד שְׁחָקִים נִשָּׂא נִצְפִּים

הָאֲנָשִׁים כִּנְקֻדּוֹת שְׁחֹרוֹת, כִּנְמָלִים עֲמֵלוֹת בַּמַּאְפֵּלְיָה:

הַלְּבָנִים וְהַשְּׁחֹרִים; הַגְּבוֹהִים וְהַנְּמוּכִים;

הָעֲשִׁירִים וְהַנִּשְׁכָּבִים עַל הַכְּבִישִׁים;

שְׂפָתָם אֶסְפֶּרַנְטוֹ וְזַעֲקָתָם נִשְׁמַעַת כְּזִמְזוּם

הַדְּבוֹרִים. בַּלֵּילוֹת, כְּשֶׁהֵם מֻטָּלִים אַרְצָה

לְלֹא זִיחַ וּמַטָּרָה, נִתָּן לִשְׁמֹעַ בְּשָׂפָה אַחַת

קְרִיאָה אַחַת, דָּבָר אַחַד בּוֹדֵד הַמִּתְאוֹנֵן וּמְבַקֵּשׁ

אֲחֵרִים.

שלושה שירים קצרים מאוד

א. טעם

לָמָּה לִי?

אֵין טַעַם לִכְתֹּב אֶת כָּל

זֶה. לָמָּה לִי?

אֵשֵׁב כָּאן בְּאֵלֶם וְלֹא אֲבַזְבֵּז

אֶת זְמַנְכֶם הַיָּקָר,

אֶת זְמַנִּי עוֹד אֲבַזְבֵּז.

ב. משמעות

כְּשֶׁעֲסוּקִים הֵם בְּחִפּוּשׁ אַחַר

מַשְׁמָעוּת,

אֲנִי מְחַפֵּשׂ בַּאֲדִיקוּת אַחַר

אִי-הַמַּשְׁמָעוּת.

נָכוֹן לְעַכְשָׁו,

לֹא מָצָאתִי מַשְׁמָעוּת עֲמֻקָּה מִזּוֹ.

ג. אהבה

לְשִׁירֵי הָאַהֲבָה יָצָא שֵׁם רַע.

זֹאת כִּי נִכְתָּבִים הֵם עַל-יְדֵי מְשׁוֹרֲרִים

מְאֹהָבִים. אַךְ אִם הָיוּ הֵם נִכְתָּבִים עַל-יְדֵי מְשׁוֹרֲרִים

נֶאֱהָבִים, לְשִׁירֵי הָאַהֲבָה הָיְתָה נֶחָמָה

וּמְעַט, מַמָּשׁ מְעַט, תִּקְוָה חֲדָשָׁה.

אסור

אָדָם אָסוּר בְּגוּפוֹ, בְּמוֹחוֹ, בַּעֲבָרוֹ.

אָדָם מְחַפֵּשׂ אֶת הַשֶּׁלֶט הַמּוּאָר הַמּוֹרֶה "יְצִיאָה".

בֵּינְתַיִם:

אָדָם אָסוּר בְּלִבּוֹ, בְּלֶכְתּוֹ, בַּעֲמָלוֹ.

אָדָם מְחַפֵּשׂ אֶת הַשֶּׁלֶט הַמּוֹרֶה "הִגַּעְתָּ לַמָּקוֹם הַנָּכוֹן".

אָדָם הָאָסוּר בְּגוּפוֹ, בְּמוֹחוֹ, בַּעֲבָרוֹ

מוֹצֵא לְפֶתַע אֶת הַשֶּׁלֶט הַמּוּאָר הַמּוֹרֶה "יְצִיאָה",

הוּא מְזַנֵּק לְעֶבְרוֹ וּמְקַבְּלוֹ בְּיָדַיִם פְּתוּחוֹת

וּבְרִנָּה, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב.

בֵּינְתַיִם:

אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן הַשֶּׁלֶט הַבָּא, הַמּוֹרֶה "יְצִיאָה"

נַחַל עֲדָנִים הָיָה מַעְתִּיר לוֹ מַנְעַמָּיו.

התחממות עולמית

הַבַּחוּרוֹת הַצְּעִירוֹת עִם הַחֲצָאִיוֹת הַקְּצַרְצָרוֹת,

מִתְהַלְּכוֹת בְּגָפָּן בְּקַנְיוֹן אָרֶנָה

בְּחִנְחוּן מְעֻשֶּׂה וּתְחוּשַׁת הִתְעַלּוּת עוֹגְבָנִית.

הַגְּבָרִים, בְּקַנְיוֹן אָרֶנָה, אֵינָם פּוֹנִים לַבַּחוּרוֹת הַצְּעִירוֹת

עִם הַחֲצָאִיוֹת, וְכָךְ הֵן הוֹלְכוֹת וּמִצְטַמְּקוֹת

בֵּינוֹת עֲלָמִים נְמוֹגִים וּגְבָרִים הַמִּתְהַלְּכִים לְצַד בַּחוּרוֹת צְעִירוֹת

עִם מִכְנְסוֹנִים הַהוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים בַּחֲלוֹף הַקֵּיצִים

שֶׁמְּגַמְּדִים אֶת מְמֻצָּע הַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת לָעוֹנָה.

כְּשֶׁהֶחָצָב יַכְרִיז הַכְרָזוֹתָיו, הַכֹּל יָשׁוּב לְקַדְמוּתוֹ.

איני מעוניין

אֵינִי מְעֻנְיָן שֶׁתַּשִּׂיגוּנִי.

אֲנִי הָארִי הוּדִינִי.

אֵינִי מְעֻנְיָן לִהְיוֹת כְּעַמִּיחַי יְהוּדָה.

פְּרוֹפֶסוֹר שְׂבַע יָמִים וּכְבַד רְאִיָּה יֹאמַר:

"זֶה בְּדִיּוּק שָׁם. אַתֶּם רוֹאִים?".

אֲנִי דֵּיְוִיד בְּלֶיִין בָּרְחוֹבוֹת

אֵינִי מְעֻנְיָן שֶׁתַּשִּׂיגוּנִי

זֶה לֹא גּוֹרֵם לִי לְהֵרָאוֹת טוֹב

בְּחֶבְרָתָם.

מִתְעַטֵּף בְּאִצְטְלָה אֲכֻמָּה

וּמִתְעוֹפֵף בְּעוֹנוֹת הַחֹם לְאַרְצוֹת הַקֹּטֶב,

כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ "הֵיכָן הוּא?",

אַל תְּשַׁקְּרוּ בְּבַקָּשָׁה.