בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום חמישי, 3 בספטמבר 2009

החמישית של מאהלר

בֵּיִן הַאֲזָנָה לַחֲמִישִׁית שֶׁל גּוּסְטָב מָּאהְלֶר
לְבֵין לְטִיפָה רַכָּה וְנֹגַהּ עַל בִּטְנָהּ הַקְטִיפָתִית,
יָצָאתִי לְמֵרוֹץ הַנּוֹדָע אֶל מוּל הַזְּמַן,
אֶל מוּל הַחֲלוֹם הַמְּסָרֵב לְהִמָּחוּת בְּדֵּרָאוֹן עַד.

פּוֹמָּאטוּס לִחֵשׁ לְאָזְנִי לְהַאֲזִין לַחֲמִישִׁית שֶׁל מָּאהְלֶר.
וְאָז לִחֵשׁ לְלַטֵּף לְבִטְנָהּ, הַקְטִיפָתִית, בְּרַכּוּת נֹגַהּ.
מַדּוּעַ אָמַר זֹאת לִי פּוֹמָּאטוּס. סִימַן שְׁאֵלָה.
מַדּוּעַ נַעֲנֵיתִי לְבַקָּשָׁתוֹ. סִימַן תְּהִיָּה.

בֵּין הַקְדָּשַׁת תְּשׂוּמַת לֵב לְדִבְרֵי פּוֹמָּאטוּס
לְבֵין נְדִידַת הַכַּדּוּר וְהֵעָלְמוּת הַחַמָּה, לִכְאוֹרָה,
יָצָאתִי לְמֵרוֹץ הַנּוֹדָע נֶגֶד הַזְּמַן,
נֶגֶד הַחֲלוֹם הַמְּסָרֵב לְהִמָּחוּת.

ב.
כֹּה אָמַר פּוֹמָּאטוּס בְּיוֹם טְבִיעַת הַדּוּגִית הַמַּרְוָה תַּלְאוּבוֹת חַיָּי:
קַח-לְךָ אֶת הָעֲנָפִים הַשְּׁבוּרִים מֵאוֹתָהּ דּוּגִית.
קַח-לְךָ אוֹתָם, אֶת אוֹתָם עֲנָפִים שְּׁבוּרִים, מֵאוֹתָהּ דּוּגִית טְרוּפָה.
קיבצתי אֶת אוֹתָם עֲנָפִים שְּׁבוּרִים,
כְּדִבְרֵי פּוֹמָּאטוּס. אַךְ, שְּׁבוּרִים הֵם.
מַדּוּעַ אָמַר זֹאת לִי פּוֹמָּאטוּס. סִימַן שְׁאֵלָה.
מַדּוּעַ נַעֲנֵיתִי לְבַקָּשָׁתוֹ. סִימַן תְּהִיָּה.

פּוֹמָּאטוּס נִשְעַן עַל כִּסְאוֹ הַנִשָּׂא עֵת שָׁמַע
דִבְרֵי נְתִינָו וּתְחִנּוֹת מַאֲמִינָו, הִבִּיט בָּהֶם
קִמְעָה, דָּרַשׁ שְׁלוֹמָם, וְנִשְׁעַן חֲזָרָה,
כְּאִלּוּ הָיָה לְעֵץ סְתָו מְעֻרְטָל. אַל נָא תִּתְעַלֵּם
פּוֹמָּאטוּס ממאמינך, הַיְּרֵאִים וְהַשְּׁבוּיִים לַעֲצָתְךָ.
אַל נָא, אֵל.
אַל נָא, אֵל.

ג.
כֹּה אָמַר פּוֹמָּאטוּס בַּיּוֹם הַזֶּה לְדּוֹרְשֵׁי פָּנָיו:
קְחוּ לָכֶם אֶת הָעֲנָפִים, קְחוּ לָכֶם אֶת הָעֲנָפִים הַשְּׁבוּרִים,
וּמִקֶּצֶף הַנַחְשׁוֹלִים מִשְּׁקִיעַת הַדּוּגִית בִּשְׁאוֹל מְצוּלוֹת חֲשׁוּכוֹת,
אַרְמוֹנוֹת פָּז יַעַמְדוּ לִרְשׁוּת מַכְאוֹבְכֵם, לִרְשׁוּת הַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים –
דּוֹרְשֵׁי דָּמִי, מֵחַלְלֵי שְׁמִי!

אין תגובות: