בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום שבת, 12 בספטמבר 2009

אדם וחווה בגן

אָנָה תֵלֵכִי חַוָּה, שָׁאַל אָדָם אֶת חַוָּה.
הוֹלֶכֶת אֲנִי לַשָׂדוֹת לִשְׁאוֹל לְעֵצַת הָאֵלִים,
בִּדְבַר הִתְחַדְּשׁוּת וְהִתְיַשְּׁנוּת הַדְּבָרִים.
אָסוּר לָךְ חַוָּה, חָבְרוּ הָאֵלִים לָרָעִים. זֹאת אָנוּ יוֹדְעִים.
טוֹב אָדָם אִישִׁי, אֶשָּׁאֵר לְצִדְּךָ.

אָנָה תֵלֵכִי חַוָּה, שָׁאַל אָדָם אֶת חַוָּה.
הוֹלֶכֶת אֲנִי לַכְּפָר הַסָמוּךְ לִשְׁאוֹל לְעֵצָת הַקְרוֹבִים,
בִּדְבַר הַנִזְכַּר וְהַנִשְׁכַּח, מְהַזְמַן הַבָּא.
אָסוּר לָךְ חַוָּה, זַעַם הַאֵל בַּקְרוֹבִים. מֵהֶם עָשָׂה אֵלִים.
טוֹב אָדָם אִישִׁי, אֶשָּׁאֵר לְצִדְּךָ.

אָנָה תֵלֵכִי חַוָּה, שָׁאַל אָדָם אֶת חַוָּה.
הוֹלֶכֶת אֲנִי לְמִשְׁכָּן יוֹצְרֶנוּ, לִשְׁאוֹל לַעֲצָתו.
זֹאת אֵינֶנִּי יָכֹל לֶאֱסֹר עָלַיִךְ חַוָּה אִשְׁתִּי,
רַק תֹּאמְרִי מַה בְּפִיו, שֶׁמָּא יֵשׁ נְהָלִים חֲדָשִׁים.

חָזְרָה חַוָּה לְבֶּן-זוּגָהּ וְנֶאֱלְמָה.
מַדּוּעַ שׁוֹתֶקֶת אַתְּ אִשְׁתִּי. מַה בְּפִי יוֹצְרֶנוּ, כָּעוּס הוּא?
לֹא אָדָם, נֶעֱלַם הַיוֹצֵר, פֶּתֶק לָבָן הִשְׁאִיר בַּאַסְקֻפָּה.
וּמַה בַּפֶּתֶק חַוָּה?

פָּלֵאוֹאַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה אָדָם. אֵינֶנִּי מְבִינָה.
טוֹב חַוָּה, זוּ מִלָּה אֲרֻכָּה, אֵינֵךְ נִדְרֶשֶׁת לְכָך, אוּלַי יַחֲזֹר
בְּקָרוֹב. נִכְתֹּב בְּהֵעָדֵר שְׁמוֹ, שֶׁלֹא יַחְשֹׁשׁ שֶׁמָּא
מִתְרוֹעֲעִים עִם הָאֵלִים וְהָקְרוֹבִים.

לְאָן תֵלֵכִי חַוָּה, שָׁאַל אָדָם אֶת חַוָּה.
רְעֵבָה אָנֹכִי אָדָם.
רְעֵבָה אָנֹכִי.

אין תגובות: