בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום חמישי, 10 בספטמבר 2009

דרזדן של שנת

שָׁקֵט, שָׁקֵט בִּרְחוֹבוֹת דְּרֶזְדֶּן שֶׁל שְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע.
אֲנִי יָכֹל לְתָאֵר לְעַצְמִי אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַנּוֹרָאָה
שֶׁל הַשֶׁקֶט הָזָה, שֶׁל דְּרֶזְדֶּן בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע.
אָמְרוּ לָהֶם שֶׁהַכֹּל נִגְמַר, מַגִּיעִים מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב
לְהָצִּילַם מִיְּדֵי הַדְּמָמָה, מִיְּדֵי הַהַס
הַשֶּׁקֶר הַגַּס.

שָׁקֵט מְאֹד הָיָה בְּדְּרֶזְדֶּן, גַּם בִּזְמַן הַקְּרָבוֹת, שָׁקֵט הָיָה. כֻּלָּם יָדְעוּ
שֶׁאֵין בַּשֶׁקֶר מַמָּשׁ, שֶׁהַנּוֹרָא מִכֹּל כְּבָר נִרְאָה, וְאֵין לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי
הַבָּאוֹת, לִתְלוֹת כְּבִיסָה, לְחַכּוֹת לַמַּרְאוֹת.

הַצִפֳּרִים אֵינָן אוֹתָן חַיּוֹת, אֵינָן דּוֹאוֹת כְּבְּעָבָר.
אֲפִלּוּ בַּכְּפָר נִרְדַּם הָאִכָּר בְּשָׁעוֹת הֶעָמָל, בְּדְּרֶזְדֶּן
שֶׁל שְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע. אֲנִי יָכֹל לְתָאֵר לְעַצְמִי עֵצִים
עֵירֹמִים, רְחוֹבוֹת נְטוּשִׁים, כְּפָרִים עֲזוּבִים
וְלְּבָבוֹת מְלֵאִים,

מְלֵאִים הַלְּבָבוֹת, הֵם שׁוֹאֲלִים, וְהֵם יוֹדְעִים
אוֹדוֹת הַבְּדוּתָה,
אוֹדוֹתְיָהּ.

וְאִם הַאַמְנֶזְיָה הָיְתָה נַחֲלָת הַכְּלָל, הָיוּ תוֹשְׁבֵי דְּרֶזְדֶּן
מֵבַכִּים עַל לְכְתָּה שֶׁל תְּקוּפָה, עַל לְכְתָּה שֶׁל תַּרְבּוּת גְּנוּזָה

אין תגובות: