הנשים בחיי

מִסְמָךְ קָטָן לְצַד שֻׁלְחָנִי בּוֹ
הַמִּסְפָּר שֶׁלָּךְ מוֹפִיעַ
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁלֹּא הָיִית הָרִאשׁוֹנָה
וְלֹא הָיִית הַשְּׁנִיָּה
שֶׁנּוֹשֶׁמֶת עַל מִסְמָךְ קָטָן
לְצַד שֻׁלְחָנִי בּוֹ
הַמִּסְפָּר שֶׁלָּךְ מוֹפִיעַ
וְאַתְּ מְצַפָּה לְצִלְצוּל שֶׁיַּהֲפֹךְ
אוֹתָךְ מֵעַלְמָה צְעִירָה לְצָבָּר שֶׁפַע
בְּלֵב מִדְבָּר חַיַּי.

ירח

א.
"כְּיָרֵחַ בַּגָּלַקְסְיָה. נִבְדֶּלֶת כְּיָרֵחַ בַּגָּלַקְסְיָה"
אָמַר עָלֶיהָ הַמּוֹרֶה בְּכִתָּה ט'.
אַךְ אֵין הוּא הִתְכַּוֵּן לְלִיוִי הַנִּבְדֶּלֶת.
אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ אַתֶּם שׁוֹאֲלִים,
כִּי לִיוִי אֵינָהּ נִבְדֶּלֶת כְּמוֹ יָרֵחַ.
אֲנִי יוֹדֵעַ.

"כְּרוּחַ בְּחָלָל הָאֲוִיר. נִבְדֶּלֶת כְּרוּחַ בְּחָלָל הָאֲוִיר"
אָמְרָה עָלֶיהָ הַמּוֹרָה בְּכִתָּה י'.
אַךְ אֵין הִיא הִתְכַּוְּנָה לְלִיוִי הַנִּבְדֶּלֶת.
וְאַתֶּם כַּמּוּבָן שׁוֹאֲלִים, הַכֵּיצַד אֲנִי.
כִּי לִיוִי אֵינָהּ נִבְדֶּלֶת כְּמוֹ רוּחַ.
אֲנִי יוֹדֵעַ.

ב.
לִיוִי נָסְעָה רָחוֹק. רָחוֹק מִגְּבוּלוֹת הַיָּם.
וְאָז הִתְקָרְבָה קִמְעָה, וְשׁוּב נָסְעָה,
רָחוֹק פָּחוֹת מֵהַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.
וְלִי, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה, אֲנִי עֵץ נָטוּעַ
בְּלִבָּהּ הַפָּרוּעַ. וְאַתֶּם שׁוֹאֲלִים מִנְיָן לִי
שֶׁהוּא פָּרוּעַ. אֵינוֹ נָטוּעַ.

פָּרוּעַ כְּפִי שֶׁאֵינָהּ רוּחַ וְאֵינָהּ יָרֵחַ.
פָּרוּעַ כְּפִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ.
הוּא מִסְתַּלְסֵל לוֹ בְּגָלַקְסְיָה אָפוּפָת כּוֹכָבִים
חוֹלֵף לוֹ בְּחָלָל הָאֲוִיר אָפוּף יְסוֹדוֹת כִּימִיִּים.

ג.
לִיוִי הַ...
הִיא לֹא בֵּרֶנִיקִי מִסֵּפֶר מְשֻׁגָּע
הִיא לֹא בֵּרֶנִיקִי מִסֵּפֶר אַגָּדָה
הִיא לִיוִי הַ...

הַנּוֹסַעַת רָחוֹק.
הַמּוֹתִירָה עֵצִים נְטוּעִים מֵאָחוֹר
עִם הַשְּׁבִילִים הַיְּשָׁנִים וְהַפַּרְוָרִים
הַנִּשְׁכָּחִים, הַסִּפּוּרִים הַנִּשְׂגָּבִים
עַל אֵלִים נִסְתָּרִים, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

אֲנִי יוֹדֵעַ.

תמנון

אֲנִי נוֹטֶה לִכְתֹב עַל. עַל. עַל. עַל.
אֲנִי נוֹטֶה לִכְתֹב עַל יָמִים וְיַמִּים.
מִדֵּי פַּעַם, נוֹטֶה לִכְתֹב עַל. עַל. עַל.
אֲנִי נוֹטֶה יָמִינָה וְאָז שְׂמֹאלָה.
אֲנִי נוֹטֶה וְגוּפִי אֵינוֹ בּוֹגֵד בִּי,
בְּדֶרֶךְ כְּלָל,
גַּפַּי מִתְפַצְּלִים לְמִסְפָּר בִּלְתִּי יָדוּעַ
שֶׁל גַּפַּיִם נוֹסָפִים, מְאַלְּצִים אוֹתִי
לְלַקֵּט אֶת כֹּל הַטּוֹב וְהָרַע שֶׁמְּיַצְּרִים
הַבְּרִיּוֹת, שֶׁמְּיַצֶּרֶת הִיא. אֲנִי זוֹלֵל
אוֹתָם כְּאַרְמָדִיל בְּחַוַּת נְמָלִים מְהֻדֶּרֶת.

וּבִרְגָעִים אֵלֶּה מַמָּשׁ, נָכוֹן לְתַאֲרִיךְ הַכְּתִיבָה,
אֲנִי נוֹטֶה לִכְתֹּב עַל גַּפַּי הַפְּרוּסִים
בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל, כְּתְמָנוּן פְּרֵהִיסְטוֹרִי
הַמְּלַקֵּט שִׁבְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה אֵחַד-אֵחַד
לְעוֹלָמוֹ הַנֶּחְבָּא, וַאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת
בִּיְדִיעַת כְּאֵב-מַר: מִסְפָּר זְרוֹעוֹת הַתְּמָנוּן
שְׁמוֹנֶה.

1. עַל. 2. עַל. 3. עַל. 4. עַל.
5. עַל. 6. עַל. 7. עַל. 8. עַל.

קרנפאדם

מוֹנוֹטוֹנִי אָדָם
מוֹנוֹטוֹנִי קַרְנַף-אָדָם.
הוּא אָדָם.
הוּא קַרְנַפְאָדָם.

וְהִיא
מוֹנוֹטוֹנִית אָדָם.
מוֹנוֹטוֹנִית חָתוּל-אָדָם.
הִיא אָדָם.
הִיא חָתוּלְאָדָם.

וּכְשֶׁקַּרְנַפְאָדָם פּוֹגֵשׁ חָתוּלְאָדָם
בְּסִמְטָת עוֹלָם אֲפֵלָה, לפתע מוֹנוֹטוֹנִיִים כְּבְעָבָר,
כְּרְעִידַת אֲדָמָה פִּתְאֹמִית בְּאֶרֶץ נְטוּלָת חַי.
הֵם בּוֹהִים, רוֹחֲשִׁים זִמְרַת אֵל, מַבִּיטִים לַשָּׁמַיִם,
מַבִּיטִים לַצְּדָדִים, נִמְלַטִים לְבֵין הָעֵצִים

אוּלַי שָׁבִים לִמְקוֹם מִסְתּוֹר.
מִתְאַחֲדִים.

בחדר מואר

בְּחֶדֶר מוּאָר עִם פָּסְטֶרְנָק, בְּרֶכְט וְפּוּשְׁקִין.
הָאַחֲרוֹן נִשְׁכָּב לוֹ פְּרוּס זְרוֹעוֹת בְּחֶדֶר
סָמוּךְ, בַּפִּנָּה, אֵינוֹ נִמְנָה עִם שְׁאָר הַחֲבוּרָה.
אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת בְּרֶכְט שְׁאֵלָה, וְהוּא עוֹנֶה
בִּתְשׁוּבָה. פָסְטֶרְנָק מִתְעָרֵב, וְאֲנִי חוֹתֵך.
זֶה כְּמוֹ לִחְיוֹת לְצַד הַקַּרְנַפִים הַנִּכְחָדִים
מִדְּרוֹם מִזְרָח אַסְיָה (גָ'אוָה) לִהְיוֹת אֵחַד
מֵהֵם, לְהָבִין שְׂפָתָם, אֶת הַזַּ'רְגּוֹן הַיִּחוּדִי
וְלָדַעַת שֶׁמָּתַיְשֶׁהוּ הַכֹּל יִגָּמֵר, וְאָז נָמוּת
וְנַחֲבֹר לְאָלֶכְּסָנְדֶר פּוּשְׁקִין יְדִידֵנוּ פְּרוּס הַזְּרוֹעוֹת,
בָּחֶדֶר הַסָּמוּךְ.

הִנֵּה דֻּגְמָה לְשִׂיחָה בָּחֶדֶר הַמּוּאָר:
בְּרֶכְט: עֹמֶק הַכּוֹכָבִים נִתַּן לְנִבּוּי וַהֲבָנָה.
פָּסְטֶרְנָק: עֹמֶק הַכּוֹכָבִים נִסְתָּר מֵעֵינֵנוּ.
אֲנִי: עֹמֶק הַכּוֹכָבִים נִתַּן לִמְשׁוֹרֲרִים.
בְּרֶכְט: אֵינֵי מַסְכִּים. [פּוֹנֶה לַצַּד]
פָּסְטֶרְנָק: גַּם אֵינֵי מַסְכִּים [פּוֹנֶה לַצַּד הַשֵּׁנִי]
אֲנִי, שׁוּב: עֹמֶק הַכּוֹכָבִים נִתַּן לִמְשׁוֹרֲרִים.
פּוּשְׁקִין לְאַחַר הַמָּוֶת: הִנֵּה לָכֶם. אַהֲבַת אָדָם.

אוסמה בין לאדן

בִּמְעָרָה לַחָה
מְחֻפָּשׂ לְאִשָּׁה.
מֻשָּׂא הַעֲרָצָה לְמִילְיוֹנִים.
שׂוֹרֵד, בְּאֹרַח נֵס, חֵרֶף רָעָב רַב.
הוּא נִזּוֹן מִתְּמָרִים בִּלְבַד.
נֶחְשַׁב לְאָב חָכָם.
בִּמְעָרָה לַחָה.

רַב-צֶאֱצָאִים פְּזוּרִים בְּרַחֲבֵי אִימְפֶּרְיָה.
אִימְפֶּרְיָה לֹא מֻכֶּרֶת בְּעוֹלָם רַב-הֶבֶל
שֶׁכָּזֶה. עוֹלָם שֶׁל קִדְמָה. עָבָרוֹ שָׁכַח.

לְעִתִּים לוֹחֵשׁ בַּלֵּילוֹת: מַעֲרָב שְׁקִיעָה, מִזְרָח זְרִיחָה

לְעִתִּים לוֹחֵשׁ בַּיָּמִים: צְבָא הַכּוֹפְרִים רוֹדֵף אֶת רוּחִי

וְאוַּלי
אֵינוֹ
עוֹנֶה
הוּא
לַשֵּׁם
אוֹסָמָה בִּין לָאדֶן.

גשם

בַּלַּיְלָה הַהוּא כְּשֶׁיָּרְדוּ הַמִּמְטָרִים

שָׁמַעְנוּ אֶת זַעַם הָאֵלִים מַרְעִיד שְׁחָקִים.

נִשְׁכַּבְנוּ; אֲנִי עַל הַבֶּטֶן, אַתְּ עַל הַגַּב.

חָשַׁבְנוּ; אַתְּ עַל שְׁחָקִים, אֲנִי עַל אֵלִים.

וְאָז כְּרוּכִים יַחְדָּו, כְּטִפּוֹת גֶּשֶם טְהוֹרוֹת

בִּשְׁלוּלִית הַחַיִּים.

רֶנֶסַנְס

בְּמֵעֵין תְּנוּחַת קוֹנְטְרָה פּוֹסְטוֹ יְדוּעַה
חַיָּל רוֹמָאִי וָתִיק מְחַלֵּל בְּחָלִיל.
נְעִימָת הֶחָלִיל מִסְתַּלְסֶלֶת בָּאֲוִיר
כְּרַקְדָנִית בָּלֶט בִּלְתִּי נִרְאֵית
מְעַרְטֶלֶת גּוּפָהּ בְּשָׁמַיִם תְּכֻלִּים.

מְשׁוֹרֶרֶת יְוָנִיָּה וְצַיֶּרֶת אִיטַלְקִיָּה
נֶאֱנַסוֹת בִּפְרָאוּת עַל-יְדֵי נָבָל כַּפְרִי יָדוּעַ.
קוֹלוֹת סִבְלָן צוֹנְחִים לְמַעֲמַקֵּי הַלִּיתוֹסְפֶרָה
וּמַטְרִידִים מְנוּחַת הַטְּמוּנִים בִּקְרָבוֹת קֹדֶשׁ.

כָּל זֶה בְּמִסְגֶּרֶת עוֹלָמוֹת יְרֻקִּים וַאֲפֹרִים
הַנִּפְרָשִׂים לְמֶרְחָק בִּלְתִּי נִרְאֶה לְעֵין אָדָם.
כָּל זֶה בְּמִסְגֶּרֶת זְמַנִּים שְׁחֹרִים וְשְׁחֹרִים
הַנִּפְרָשִׂים לְמֶרְחָק כְּשֶׁיֵשׁוּ וְחֶבֶר מֵרַעַו מְלַוִּים
אֶת רוּחַ תְּקוּפַת הַיְּצִירָה.

בְּמֵעֵין תְּנוּחַת קוֹנְטְרָה פּוֹסְטוֹ
מְשׁוֹרֶרֶת יְוָנִיָּה וְצַיֶּרֶת אִיטַלְקִיָּה
מְחַלְּלוֹת בְּחָלִיל, וְהַצְּלִילִים הֶעָנֹגִים
חוֹדְרִים עֲשָׂרוֹת מֶטְרִים מַטָּה, לְמַעֲמַקֵּי
הַלִּיתוֹסְפֶרָה, פּוֹגְשִׁים חַיָּל רוֹמָאִי וָתִיק
חֶרֶב בְּגַבּוֹ.

כָּל זֶה. בְּמִסְגֶּרֶת אַחַת. עִם הַיְּוָנִיָּה וְהָאִיטַלְקִיָּה.
וְהַקְּבוּרָה. הָאֲדָמָה הַקְּדוֹשָׁה. חַיָּל רוֹמָאִי בִּתְנוּחַת
קוֹנְטְרָה פּוֹסְטוֹ, יְדוּעַה.

אתמול בלילה

אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה
זֶה פִזֵּז לוֹ בַּמֹּחַ
אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה
זֶה פִזֵּז לוֹ בַּמֹּחַ
וְהֶעֱסִיק אוֹתוֹ
עַד הַשָּׁעוֹת
הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַחֹשֶׁךְ
[שָׁלוֹשׁ אוֹ אַרְבַּע]
הַיּוֹם בַּבֹּקֶר
זֶה מִטַּשְׁטֵשׁ לוֹ בַּמֹּחַ
הַיּוֹם בַּבֹּקֶר
זֶה מִטַּשְׁטֵשׁ לוֹ בַּמֹּחַ
אַף-עַל-פִּי שֶׁהֶעֱסִיקוֹ
עַד הַשָּׁעוֹת
הַקְּטַנּוֹת שֶׁל אִי-הָאוֹר
[שָׁלוֹשׁ אוֹ אַרְבַּע].

וְזֶה קוֹרֶה גַּם עַכְשָׁו.

קונצרט פסטורלי

זה המקום לומר, אין לו כל הכשרה מוסרית או מקצועית לדון בציור "קונצרט פסטורלי" של ג'ורג'יונה (או של טיטיאן). יוצא מכך, שאם כן החלטתי לדון בציור "קונצרט פסטורלי", אזי לא אשתמש במונחים כמו מַנְיֶרִיזְם, פרוטו-רנסנס או סגנון פלורנטיני. ועכשיו, אני דן בציור בשלושה חלקים:

חלק ראשון: הדיוט מתרשם.
הנוף בהחלט כשם הציור, פסטורלי, וצייר מעניק תחושת אביב. ניתן כמעט לחוש בריח העלים, או בצעקת הילדים המשחקים, בצד ימין למטה.

חלק שני: הדיוט מתרשם מהחלוקה המגדרית.
הדמויות מרתקות בדיוק כמו ג'ורג'יונה או טיטיאן. שתי נשים ושני גברים. הנשים מפוצלות בעבודתן, הגברים מתואמים ונראים מאוהבים. חלוקת הנשים ברורה לעיין, זאת המחללת וזאת המוזגת, הגברים לא מתייחסים לא למחללת ולא למוזגת, הם מנגנים לעצמם בלבד. האישה המוזגת, מוזגת לכולם. האישה המחללת, מחללת לגברים. הגברים לבושים, הנשים ערומות, כשהמוזגת ערומה למחצה והמחללת ערומה כולה.

חלק שלישי: הדיוק מתרשם מהציור לאחר מבט נוסף.
הנוף - אכן פסטורלי.
הקונצרט - אינו קונצרט.
החומר האנושי - הינו חומר אנושי המבוסס על חלוקה מגדרית בלתי אופיינית לימי הביניים המאוחרים.

הדיוט מעניק ציון לציור: 10.0

סערה

א.
חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לַיָּם
וְהַיָּם סוֹעֵר. בִּשְׁבִיל הַחוֹלֵם הַיְּרוּשַׁלְמִי
אֵין זֶה דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ,
לִנְסֹעַ לַיָּם, וְהַיָּם סוֹעֵר.

חָלַמְתִּי
שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לַיָּם וְהַיָּם סוֹעֵר.

חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי
נוֹסֵעַ לַיָּם וְהַיָּם סוֹעֵר.

חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ
לַיָּם וְהַיָּם סוֹעֵר.

חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לַיָּם
וְהַיָּם סוֹעֵר. בִּשְׁבִיל הַחוֹלֵם הַיְּרוּשַׁלְמִי
אֵין זֶה דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ,
לִנְסֹעַ לַיָּם, וְהַיָּם סוֹעֵר.

ב.
וְהַיָּם טוֹרֵף בְּמִשְׁבָּרָיו הַנִּזְעָמִים אֶת
מַכְשִׁירִי הַנַּיָּד, כְּאִלּוּ דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי
לַעֲשׂוֹת כֵּן. אַךְ לְבַסּוֹף, הוּא נִפְלַט
לְאֶרֶץ מְבַטְּחִים מֵאוֹתָם מִשְׁבְּרֵי-יָם גּוֹעֲשִׁים.
אֲנִי מַבִּיט עַל הַצָּג, וּכְמוֹ סְעָרַת יָם,
אַתְּ מִתְקַשֶּׁרֶת.

חן העולם

רָאִינוּ גֶּשֶׁר רוֹפֵף תַּחַת שָׁמַיִם מְעֻנָּנִים.
וּבְכָל זֹאת שָׁאַלְנוּ, הֵיכָן הַגֶּשֶׁר הָרוֹפֵף.
רָאִינוּ טַבַּעַת יַהֲלוֹמִים בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה,
אַתְּ שָׁאַלְתְּ, הֵיכַן טַבַּעַת הַיַּהֲלוֹמִים.
רָאִינוּ, יַחְדָּו, אֲנִי וְהִיא, רָאִינוּ הַבִּקְתָּה
הַמְּבֻדֶּדֶת בִּקְצֶה הַיַּעַר, כְּשֶׁחֵן הָעוֹלָם
מַטְמִין עוֹלָם עָכוּר. וְאֲנִי שָׁאַלְתִּי, הֵיכַן הַבִּקְתָּה.

בבית ללא

הָנְרִי הַפָּרִיזָאִי הָיָה לַמְּשׁוֹרֵר הָרִאשׁוֹן
שֶׁנּוֹלַד בְּבַיִת לְלֹא סִפְרִיָּה. לְלֹא דֵּעָה
לְיַד מִטָּה בָּהּ נֶחְבָּאִים אֲנָשִׁים מִפְּנֵי
הַבְּעָתָה הַדּוֹהֶרֶת בְּעִקְבוֹתֵיהֶם – דִיגִידָן דִיגִידָן.
לְלֹא כֹּל זֶה, הוּא הָיָה לַמְּשׁוֹרֵר הָרִאשׁוֹן
שֶׁנִּבְרָא בְּבַיִת לְלֹא. לְלֹא.

מָה עוֹד נוֹתַר לְסַפֵּר עַל הָנְרִי הַפָּרִיזָאִי
שֶׁלֹּא נִתַּן לְהַסִּיק מֵחֶלְקוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַשִּׁיר?
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת. אוּלַי רַק אַזְכִּיר לַקּוֹרֵא
שֶׁאִם הוּא נִתְקַל אֵי פַּעַם בְּשִׁירָיו שֶׁל
הָנְרִי, וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה הֵיכַן, שֶׁלֹּא יָחְשׁוֹשׁ
אִם תּוֹקֶפֶת אוֹתוֹ בֶּהָלָת

בַּיִת לְלֹא אֲנַשִׁים. בַּיִת לְלֹא זַאֲטוּטִים.
בַּיִת לְלֹא. לְלֹא!

דלועים

שְׁתֵּי דְּלוּעִים בְּאֶמְצַע חֹרֶף שָׁחוּן.
הוּא פּוֹרֵס אֶת הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז
פּוֹרֵס אֶת הַשְּׁנִיָּה עִם הַסַּכִּין,
הַסַּכִּין הַחַדָּה. וְאֲנִי רוֹאֶה, הוּא
פּוֹרֵס אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְהַכָּתֹם
שֶׁנִּגְלָה בִמְלוֹא הָעָצְמָה גָּרַם לִי לְהָבִין
שֶׁאֵי-שָׁם, וְאוּלַי הַרְחֵק מֵאֵי-שָׁם,
נִמְצָא לוֹ הַדָּבָר הַנָּכוֹן שֶׁאֲנִי מַמְתִּין
לוֹ, מְסֻנְוָר מִכָּתֹם עָמֹק.

וּכְמוֹ הֵלֶךְ הַנּוֹבֵר בֵּין פַּרְדֵּסִים
וְשָׂדוֹת אַחַר הַדָּבָר, אֲנִי רוֹאֶה,
הוּא פּוֹרֵס אֶת הַשְּׁנִיָּה, וְהַנִּגְלָה
מְגַלֶּה גִּלּוּיִים יְשָׁנִים, כְּתֹמִים,
נִפְרַשִׂים תַּחְתַּי כְּמַרְבָד מְעוֹפֵף
בִּמְרוֹמִים עָטוּרֵי תִּקְוָה יְשָׁנָה. תִּקְוָה יְשָׁנָה.

לאחר משגל

כְּמוֹ מַלְאָךְ חַבָּלָה
בְּבֻסְתָּן שְׁטוּף מְשׂוֹשׂ שֶׁמֶשׁ
אֵינְךָ מַרְגִּישׁ עוֹד אֶת תְּחוּשׁוֹת הֶעָבָר.
וּלְפֶתַע (מַמָּשׁ בַּחֲטָף)
אֵינְךָ רוֹצֶה עוֹד לְהִתְאַבֵּד לְאַחַר מִשְׁגָּל.

בלשן

לפרופ' גלעד צוקרמן
בלשן

נִסִּיתִי לִכְתֹּב וּמָחַקְתִּי מִסְפָּר פְּעָמִים,
אֲנִי אֶהְיֶה הוֹגֵן רַק לְפִסְקָה אַחַת
וְאֹמַר שֶׁאוּלַי אַתָּה צוֹדֵק.
וְזֶה אוֹמֵר שֶׁאוּלַי אֲנִי צוֹדֵק.
אֲנִי אֶשָּׁחֵק אֶת הַמִּתְגּוֹנֵן
וְאַתָּה רַק תְּדַבֵּר עַל הֶעָבָר, הַהוֹוֶה
וְהַנִּמְשַׁךְ. אֲנִי רַק אֲנַסֶּה לָתוּר אַחַר הַנְּקֻדָּה
הַנְּכוֹנָה בָּהּ הַלֵּב נְחְמַץ וְאוֹמֵר
הוּא לֹא צוֹדֵק, וָאֲנִי מוֹחֵק.

וָּמה רַע אִם אֶכְתֹּב לְךָ מִכְתָּב
בּוֹ אֶכְתֹּב כְּדוֹבֵר יְלִידִי
שֶׁרָאִיתִי דַּעְתְּךָ שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים בִּשְׁלוֹשָׁה צוּרוֹת שׁוֹנוֹת.
מָה רַע יִהְיֶה הַדָּבָר,
אִם אֶשְׁכַּב עַל הַגַּב וְאֶתֵּן לַתְּגוּבָה לַעֲבֹר
מֵעַל גּוּפִי, מַה יִהְיֶה אָז? אֵינִי יוֹדֵע
מַהִי הַתְּשׁוּבָה
כִּי אֲנִי מִשְׂחָק, מִשְׂחָק בְּאַגַּן הַיְּרֵכַיִם הָרָחָב
של הַסְּבָרָה. אֲנִי נֶאֱנַק מִכְּאֵבִים
וְאֵין שׁוֹמְעִים. וְאוּלַי זֶה לֹא נוֹרָא כָּל כָּךְ,
כִּי מִי כְּמוֹתִי יוֹדֵע שֶׁהַכֹּל הִתְבַּדְּרוּת
תַּגְלִיוֹת וְדֵעוֹת שֶׁחוֹדְרוֹת עָמֹק לַלֵּב,
וּמַעֲנִיקוֹת לַאֲנָשִׁים הָאַמִּיצִים תֹּאַר לוֹעֲזִי מְכֻבָּד
לִפְנֵי הַשֵּׁם.

ראיתי שמיים

לתמי

בְּיוֹם שֵׁנִי קַמְתִּי מִשְּׁנָתִי וְרָאִיתִי,
רָאִיתִי שָׁמַיִם.
וְגַם בְּיוֹם לְאַחַר מִכֵּן, קַמְתִּי מִשְּׁנָתִי
וְרָאִיתִי שָׁמַיִם.
בְּכָל הַפְּעֲמִים בָּהֶן קַמְתִּי,
רָאִיתִי שָׁמַיִם.

מִלְּבַד פַּעַם אַחַת, בָּהּ קַמְתִּי
וְרָאִיתִי שָׁמַיִם מוּצָפִים בִּנְקֻדּוֹת זוֹהֲרוֹת
עַל רֶקַע שָׁחֹר עָמוּם.

וּמֵאָז, בְּכָל שְׁאָר הַפְּעֲמִים בָּהֶן קַמְתִּי,
רָאִיתִי שָׁמַיִם כְּחֻלִים.

חלב אם

הוּא לֹא הִתְבַּיֵּשׁ, הוּא כָּתַב רוֹצֵחַ שָׂכִיר

בַּמִּשְׁבֶּצֶת בָּהּ הָאֲנָשִׁים הָרְגִילִים כָּתְבוּ

נַגָּר, נַפָּח, נוֹיְרוֹכִירוּרְג, בַּלְשָׁן, סוֹחֵר,

אָח, אָחוֹת וְעוֹרֵךְ רָאשִׁי שֶׁל עָלוֹן שְׁנָתִי.

הוּא כָּתַב רוֹצֵחַ שָׂכִיר, בַּמִּשְׁבֶּצֶת בָּהּ כָּתְבוּ

הָאֲנָשִׁים שֶׁיְּנַקּוּ בְּיַלְדוּת חָלָב אֵם: שׁוֹטֵר,

פַּרְוָן, טַפְסָן, עוֹרֵךְ דִּין, בַּנְקַאי, מְדִינַאי,

שׁוֹפֵט אָמֶרִיקָנִי, רוֹצֵחַ שָׂכִיר.

בגינת שפע

בְּגִנַּת שֶׁפַע יָשַׁבְנו בִּשְׁעַת עֶרֶב וְהִסְבַּרְתִּי לָהּ.

אִם אֵינִי מַצְלִיחַ לְחַבֵּר אֶת הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן

אוֹדוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחַל לִי. אַךְ לֹא אָמַרְתִּי זֹאת

בְּקוֹל רָם. הִתְיַשַּׁבְנוּ וְהִקְרֵאנוּ אֶחָד לַשְּׁנִיָּה

[מִיְּצִירָה יְשָׁנָה שֶׁכֵּהוּת דַּפֶּיהָ אָמְרוּ שְׁנוֹתֶיהָ]

מִדֵּי פַּעַם מוֹשְׁכִים בְּחוּטֵי הַשְׂכֵּל לְכִוּוּנִים

אֲחֵרִים וְאָז מִתְאַזְּנִים [כְּשְׁאַתְּ מִפַּעַם לְפַעַם

מָבְלִיחַה אָנֶקְדּוֹטָה עֲנֻגָּה]. בְּנוֹסָף הִסְבַּרְתִּי שֶׁאִם

אֵינִי כּוֹתֵב מִשְׁפָּטִים בְּרוּרִים אוֹדוֹתֵינוּ, אֵין

הַדָּבָר אוֹמֵר שֶׁאֵינִי מַצְלִיחַ לְחַבֵּר אֶת הַמִּשְׁפָּט

הַנָּכוֹן, אֶלָּא מֵהַסִּבָּה שֶׁלְּעִתִּים הַחַקְלַאי מְגַלֶּה

שֶׁבַּשָּׂדֶה לְיַד בֵּיתוֹ, בִּצְבֵּץ יֶרֶק גְּדוֹל-מְמַדִּים

וּבִלְתִּי מְזֹהֶה, שֶׁיָּדַע יְמַלְּאוֹ שֶׁפַע, אַך אֵין

בְּכוֹחַ הַזְּרוֹעַ לְבַד לְהוֹצִיאוֹ מֵהָאֶרֶץ הַבְּרוּכָה.

אַךְ לֹא אָמַרְתִּי זֹאת בְּקוֹל רָם.

המשוגע

אֲנִי לֹא מְשֻׁגָּע, אֲנִי רַק כוֹתֵב
עַל יְחָסִים בֵּין נָשִׁים מְבֻגָּרוֹת
לְנָשִׁים צְעִירוֹת. אֲבָל אֵינִי מְשֻׁגָּע.
אֲנִי מוֹדֶה: אֲנִי רַק כוֹתֵב עַל נָשִׁים
מְבֻגָּרוֹת שֶׁמִּתְאַהֲבוֹת בְּנָשִׁים
צְעִירוֹת. אַךְ, כָּאָמוּר, אֵינִי מְשֻׁגָּע.
אֲנִי לֹא מְשֻׁגָּע, אֲנִי רַק מַאֲזִין
לְ"אַרְבָּעָה לְבָבוֹת בְּפַח אַשְׁפָּה",
שֶׁמְּבֻצָּע עַל-יְדֵי הָעַרְפִּיחַ הַטֶּקְסָנִי,
בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִפְנוֹת בֹּקֶר, בִּזְמַן
שֶׁאוֹהֲבִים מִסְתּוֹדְדִים בְּחֲדָרִים
חֲשׁוּכִים, מַתְּנִים אֲהָבִים לְאוֹר טֶלֶוִיזְיָה.
רַק מַאֲזִין לְ"אַרְבָּעָה לְבָבוֹת בְּפַח אַשְׁפָּה".
אַךְ, אֲנִי נִשְׁבַּע, אֵינִי מְשֻׁגָּע.
בֶּאֱמֶת שֶׁאֵינִי מְשֻׁגָּע, אֲנִי רַק
מְצַפֶּה שֶׁהַשָּׁמַיִם יֵהָפְכוּ לְמִדְבָּר,
וְהַמִּדְבָּר יְדַבֵּר כְּפִי שֶׁהָיָה נוֹהֵג
לַעֲשׂוֹת בְּעָבָר. וְאֲנִי רַק מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ
בְּמַחְשָׁבָה "מַה הָיָה אִלּוּ כֻּלָּם
הָיוּ לוֹבְשִׁים לָבָן וּמִתְפַּלְּלִים לַאֵל
שֶׁיִּבְרָא עוֹלָם חָסַר-אֵל". אַךְ אֵינִי
מְשֻׁגָּע, אֲנִי רַק מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַחְשָׁבָה
שֶׁמָּא הָאֲחֵרִים חוֹלְקִים עַל דְּבָרַי.
וּכְשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב לְבַד שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי
שָׁעוֹת וּמְיַחֵל לָרֶגַע שֶׁבּוֹ אֶתְנַתֵּק
בְּאֹפֶן מֻחְלָט מִכֹּל אֱנוֹש, וְתָבוֹא
הָאָחוֹת הָרוּסִיָּה וְתִשְׁאַל: "הַאִם אַתָּה
רוֹצֵה שֶׁהַהוּא יְבַקֵּר, וְהַהִיא תַגִּיעַ",
אֲנִי אֹמַר "לֹא", וּבְמִקְרִים מְסֻיָּמִים
אֲנִי אֹמַר "כֵּן", אֲבָל בְּמִקְרִים אֲחֵרִים
אֲנִי אֹמַר "לֹא", וְזֶה הֲכִי חָשׁוּב: אֲנִי
רַק אוֹמֵר "לֹא", וְהָאָחוֹת לְדַרְכָּהּ יוֹצֵאת.

אֵיזֶהוּ הַמְּשֻׁגָּע, הַמּוֹנֶה בִּקְפִידָה
מִלּוֹת הַמְּלִיצָה: מֵאַה שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ.

פרשן המציאות מכוכב לכת

א. מִקְדָּם
עַל קוּר עַכָּבִישׁ מִתְנוֹדֵד
מִזָּוִית חֶדֶר זָעִיר עָמוּס אָדָם.
הוּא מִתְקַשֶּׁה לֶאֱחֹז בַּקּוּר הֶחָלוּשׁ.
בְּכֹחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים מְנַסֶּה לִמְצֹא אֶת אֵזוֹר הַנְּחִיתָה
הַמֵּיטָבִי.

עַל קוּר עַכָּבִישׁ מִתְנוֹדֵד
מִכּוֹכָב שַׁבְּתַאי בִּיְקוּם אָפוּף חֶבְיוֹן.
הוּא מִתְקַשֶּׁה לֶאֱחֹז בַּקּוּר הֶחָלוּשׁ
בְּכֹחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים מְנַסֶּה לִמְצֹא אֶת חלקת הָאֲדָמָה
הַוַדָּאִית.

ב. אִימְפְּלִיקַצְיָה
עַל קוּר עַכָּבִישׁ מִתְנוֹדֵד
וּכְשֶׁבָּאוּ לְעֶזְרָתוֹ הַמַּלְאָכִים הַלְּבָנִים
הוּא הִתְקַשֶּׁה, בְּכֹחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים
לִתְפֹּס מַשְׁמָעוּת הַנֶּדֶר.

מכתם

מַכְשִׁיר נַיָּד; מַחְשֵׁב נַיָּד; הֶחְסֵן נַיָּד.
אָדָם לְאָדָם נַיָּד; עוֹלָם לְעוֹלָם נַיָּד.
שֻׁלְחָן נַיָּד; כִּסֵּא נַיָּד; סֵפֶר נַיָּד.
קַרְנַף לְקַרְנַף נַיָּד; שָׂפָה לְשָׂפָה נַיָּד.

מְשׁוֹרֵר בָּדָד נַיָּד
כּוֹתֵב מִכְתָּם נַיָּד.